הבילוי במועדון בתל אביב בליל הסילבסטר הסתיים באישום נגד צעיר בעבירות של אינוס ומעשה סדום, לאחר כשנה וחצי של משפט הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב החליטו לאחרונה, לזכות את הנאשם מחמת הספק, בין השאר, לאחר שבחקירה הנגדית של המתלוננת היא הובאה להסכים עם התזה לפיה הנאשם לא יכול היה להבין שהיא מתנגדת למעשים.
על פי הנטען בכתב האישום, השניים בילו במועדון ושתו לשוכרה, הבחורה סיפרה לו שהיא מעל גיל 17 למרות שהיתה רק כבת 16. לאחר שוחחו במועדון, נפגשו השניים מחוצה לו, החליפו ביניהם פרטי התקשרות. בשלב מסוים התקרבו הנאשם והמתלוננת קירבה אינטימית, התנשקו והתחבקו. לאחר מכן, ביקש הנאשם מהמתלוננת להתלוות אליו לרכבו, כדי שיוכל לקחת דבר מה מהרכב והמתלוננת הסכימה.
בהמשך, הגיעו הנאשם והמתלוננת לחניית המועדון והנאשם הוביל את המתלוננת לרכב לבן, שאינו בבעלותו, אשר היה צמוד למחסן. שם, המשיכו הנאשם והמתלוננת בקרבתם האינטימית, התחבקו, התנשקו והתגפפו. המתלוננת אמרה לנאשם שעליה לחזור לחבריה, אך הנאשם הרים עליה את קולו ואמר לה להישאר עמו. מיד לאחר מכן חיבק הנאשם את המתלוננת והכניסה למחסן. כתב האישום מתאר כי הנאשם ביצע בה מעשה אינוס באגרסיביות והיא אף אמרה לנאשם שהוא מכאיב לה וביקשה שיחדל ממעשיו אך הוא המשיך ללא הסכמתה.
סתירות בגרסת המתלוננת
הסנגורים שייצגו את הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית, טענו מלכתחילה, כי מרשם לא ביצע בה מעשה אינוס, אכן החלה ביניהם אינטראקציה מינית – בתחילה מחוץ למועדון, לאחר מכן בחניון לצד המועדון ובהמשך במחסן שהיה בחניון והמתלוננת ביצעה בנאשם מין אוראלי וכל המעשים המיניים בוצעו בהסכמה מלאה של שני הצדדים ובאופן הדדי, כאשר שני הצדדים היו בהכרה מלאה ובדעה צלולה. בשלב מסוים, המתלוננת נפרדה מהנאשם על־מנת לחבור לחבריה שהמתינו לה.
לאחר חקירתה הנגדית של המתלוננת, ושמיעת גרסתו של הנאשם, הרכב השופטים, החליט בפה אחד על זיכויו של הנאשם. למזלו של הנאשם, המעשים המתוארים באישום אמנם התרחשו (או לא התרחשו) בתוך מחסן בו לא היו מצלמות, אבל דרכם של הנאשם והמתלוננת למחסן היתה מרושתת מצלמות, שתיעדו שיחה, נשיקות ומגע ברצון הדדי בין המתלוננת לנאשם, באופן שסתר חזיתית את גרסתה של המתלוננת לגבי מה שקרה מחוץ למחסן והטיל צל כבד על גרסתה ביחס למה שקרה בתוכו.
בחקירה הנגדית של המתלוננת היא גם הובאה על ידי הסנגורים עו"ד רט וברנע להסכים עם התזה לפיה הנאשם לא יכול היה להבין שהיא מתנגדת למעשים. בית המשפט נאחז באמירה זו כדי לקבוע קביעה שהמתלוננת היתה מהימנה ובה בעת לזכות מחמת הספק. אבל קריאת תיעוד האירוע כפי שעלה מהמצלמות לעומת גרסת המתלוננת – העלה שלא ניתן לקבוע שהיא מהימנה.
"לא הייתה אמירה מפורשת"
"יש לזכור כי מדובר בשניים שאין להם כלל היכרות מוקדמת, כך שגם המעשים המיניים שבוצעו בהסכמה מלאה, אירעו דקות בודדות לאחר היכרות ראשונית בין השניים. הם לא ידעו "לקרוא" האחד את השנייה, ברזולוציה כזו שניתן היה לדרוש מהנאשם שיבין כי המתלוננת חדלה מלהסכים למעשיו, בדגש לכל אותם מעשים שלא אמרה לו עליהם שיחדל וגופה לא שידר התנגדות או מצוקה", כתב השופט יוסי טופף בפסק הדין.
עוד הוסיף השופט טופף: "לכל זאת יש להוסיף את העובדה כי מדובר בשעת לילה מאוחרת לאחר בילוי במועדון, שבמהלכו כל אחד מהצדדים צרך אלכוהול. מכאן, קשה לצפות מהנאשם שישכיל ללמוד אך משפת גופה של המתלוננת על שינוי במתן הסכמתה למעשים שבוצעו, ככל שהדברים לא נאמרו במפורש וככל שהמתלוננת לא הביעה את אי הסכמתה בהתנהגות מפורשת".
בית המשפט גם קיבל את עמדת הסנגורים שאת אי הדיוקים בפרטים שמסר הנאשם לשוטר שניגש אליו בזירת האירוע (שלא התייחסו למעשה עצמו) ניתן להבין על רקע העובדה שהנאשם סבר שהוא מעוכב על ידי השוטר באופן שרירותי על רקע מוצאו האתיופי, כפי שכבר קרה לו ולחבריו בעבור, ובלי קשר למתלוננת – דבר שמצביע דווקא על חפותו. בית המשפט גם אימץ את הפרק שדיבר על מחדלי חקירה של השוטרת הממונה על החקירה, אך לא פירט מהם המחדלים האמורים.
__________________________________________________
