לפני מספר שנים חצתה אישה כבת 70 את הכביש במעבר חציה באור ירוק ונפגעה על ידי רוכב אופניים חשמליים אשר חצה את הצומת באור אדום. כנגד הרוכב הוגש כתב אישום בגין התאונה. הוא הודה בעובדות כתב האישום, הורשע ונשא בעונש במסגרת הסדר טיעון. האופניים עצמם לא היו מבוטחים בביטוח חובה או בביטוח אחר, אך הולכת הרגל הגישה תביעה בין השאר נגד 'קרנית' לפיצויים.
שופט בית משפט השלום בתל אביב, יובל גזית, דחה את התביעה נגד 'קרנית' וקבע כי אופניים חשמליים אינם "כלי רכב מנועי", שכן הכח המרכזי והבולט בהפעלתם הינו הכח הפיזי, הגובר, לצורך ההגדרה המשפטית, על הכח המכני.
האשה הגישה ערעור על ההחלטה לבית משפט המחוזי בתל אביב שם קיבל השופט ישעיהו שנלר את הקביעה של בית משפט השלום כי האופניים החשמליים אשר היו מעורבים בתאונה נרכשו מיבואן, המייבא אופניים תקניים ולא הוכח שבוצעו באופניים החשמליים שינויים או "שיפורים". משכך עונים האופניים החשמליים עליהם רכב המשיב על הגדרת "אופניים עם מנוע עזר".
אך השופט שנלר התייחס בפסק הדין לשאלת סיווג אופניים חשמליים תקניים, בחינת חוק הפיצויים. "בשונה ממקרים אחרים, ההכרעה דנן יש לה השלכה על המשתמשים הרבים באופניים חשמליים, אופניים אשר הפכו כיום לאחד מאמצעי התחבורה הנפוצים, במיוחד בשטחים עירוניים. יתר על כן, מדובר גם במשתמשים קטינים, אשר נסיעתם הועברה לכבישים, על כל המשתמע מכך", כתב השופט שנלר והוסיף: "דומה כי כל נהג הנוהג בשטח עירוני, מתפלל כי לא יפגע באופניים שכאלה וכך גם שהאופניים לא יפגעו ברכבו, ולעיתים בתום נסיעה שכזו, אתה חפץ "לברך הגומל". ברור כי ההכרעה דנן, לא תפתור את הקשיים הרבים והסכנות הרבות האורבות כתוצאה מהשימוש הרב באופניים חשמליים, ולכן פנייתנו למחוקק על מנת שיסדיר בצורה הנאותה ביותר, את השימוש באופניים חשמליים, ובין השאר, את הסוגיה לה נזקקנו בפסק הדין, סוגיה אחת מתוך הסוגיות שיש להסדירן".
השופטת עינת רביד הוסיפה כי הסיכון הגדול כעת לרוכבי האופנים הם כלי הרכב זאת לאחר שהורדו לכביש. "האופניים "הורדו" לכביש, ולכן הסיכון הגדול ביותר לרוכבי האופניים הוא פגיעה ממכוניות, ולכך פסק הדין נותן למעשה פתרון ביטוחי. הפתרון הנכון מערכתית הוא כמובן סלילת מסלולים ייעודיים לאופניים בכבישים במקביל לנתיבי הרכבים, כאשר בהיעדרם של נתיבים אלה במרבית הכבישים, ולנוכח הסיכון לפגיעה משמעותית מרכב הנוסע בכביש המשותף לרכבים ולאופניים, הרי שהפתרון של כיסוי ביטוחי דרך ביטוח הרכב הפוגע וללא צורך להידרש לסוגיית האחריות – הוא פתרון נכון לעת הזו", כתבה השופט רביד אך ציינה: "למרות שהורדת האופניים לכביש הקטינה את המגע בין רוכבי האופניים לבין הולכי הרגל, אין להתעלם מכך שבמעברי חצייה או במדרכות מדרכות להולכי רגל ולאופניים בנתיבים מסומנים משלהם, עדיין המגע יכול להיות משמעותי תוך פגיעה בהולך הרגל, וללא חברת ביטוח ו/או קרנית עלול הולך הרגל להיפצע קשה ולהיוותר ללא סעד זמין ברגעיו הקשים. נראה כי בסוגיה זו יש מקום לחקיקה ספציפית ללא קשר לסוגיית "הרכב המנועי" בפלת"ד, כך שניתן יהיה לחייב את קרנית בפיצוי הולך הרגל שנפגע, ולא להותירו להתמודד ללא ביטוח, כאשר קרנית מצידה תוכל לחזור לרוכב האופניים ולגבות ממנו את שנדרשה לשלם".
נפגעת בתאונת דרכים? בחן סיכוייך לקבל פיצוי מחברת הביטוח
[gravityform id="9" title="false" description="true" ajax="true"]
עו"ד אלי דסה, מומחה לדיני נזיקין מסביר: "פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר התקבל היום קובע כי אופניים חשמליים הם אינם רכב מנועי, קביעה הפוכה מקביעתו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קבע לפני כחודש כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי. כלומר אם האופניים החשמליים הם רכב מנועי, חייב הרוכב לרכוש ביטוח חובה שיכסה את נזקיו ואת נזקי צד ג, בהיעדר ביטוח שכזה הרוכב חשוף לתביעות צד ג, ואינו יכול לתבוע על נזקיו שלו, גם לא את הביטוח חובה של הרכב שפגע בו למעט במקרה בו הרכב הפוגע אשם בתאונה. ככל שיקבע כי אופניים חשמלאיים אינם רכב מנועי, הרוכב אינו חייב לבטח עצמו בביטוח, הוא חשוף לתביעות, אך יוכל לתבוע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים רכב פוגע גם אם הרכב אינו אשם בתאונה." לסיכום מוסיף עו"ד דסה כי "ישנו חוסר וודאות המעמיד בסכנה מאות אלפי רוכבים ומאות הליכים שתלוים ועומדים בבית המשפט ממתינים להכרעה של בית המשפט העליון או אולי של המחוקק."
