נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות קבעה כי ייערך דיון נוסף בהרכב של חמישה שופטים בשאלה אם פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות שלו זכאי פושט רגל בשל נזקי גוף שנגרמו לו, יעבור לנאמן כך שישמשו להחזר לנושים – או יישאר בידי הניזוק מחוץ לקופת הכינוס.
בתחילת השנה הפך בית המשפט העליון הלכה בת 50 שנה ("הלכת ידידיה") וקבע כי פיצויים אלה לא ייחשבו נכסים אישיים ולכן יעברו לנאמן ולקופת הכינוס. לעומת זאת, פיצויים שאינם ממוניים – כמו כאלה מסוג "כאב וסבל' – יישארו בידי פושט הרגל הניזוק.
את פסק הדין שניתן בינואר, לגבי שני מקרים שאוחדו, כתבה השופטת יעל וילנר ואליה הצטרפו השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון.
בהלכת ידידיה, שניתנה ב-1968, נקבע כי פיצויים בגין נזקי גוף שמקבל פושט רגל לא נחשבים נכס לפי פקודת הנזיקין, ולכן הם שייכים לו.
את ההלכה הזו החליטו שופטי העליון לשנות ולסייג. ההרכב של הדיון המורחב שידון בסוגיה יכלול את שלושת השופטים שנתנו את פסק הדין לצד אסתר חיות והשופט חנן מלצר.
בנוסף, הדיון המורחב יעסוק בשאלה שלא היתה עליה הסכמה בפסק הדין שניתן בעליון, והיא למי יש את הזכות להגיש תביעה בגין עוולה שגרמה לנזק לכושר ההשתכרות של פושט הרגל – לפושט הרגל או לנאמן.
מדובר בסוגיה משמעותית ועקרונית בפרשנות המשפטית וזאת בשל העובדה כי מדובר בכספים שאמורים לשמש כפיצוי על אובדן יכולת השתכרות שאמורה לשמש בסיס לתשלום חובות לנאמן
