דובר עיריית עפולה לשעבר תבע עיתון מקומי, אשר פרסם על דבר פיטוריו באופן שלטענתו הקורא יכול היה להבין ממנו שהוא לא מתאים לתפקיד. שופט בית משפט השלום בעפולה, ויסאם חיר, קבע כי מדובר בלשון הרע וכי העיתון היה צריך לבקש תגובה על הידיעה, והורה לעיתון לפצות את הדובר לשעבר ב-25 אלף שקלים ועוד 5,000 שקלים שכר טרחת עו"ד.
על פי התביעה, בתחילת פברואר 2014 מונה התובע כדובר עיריית עפולה, לאחר תהליך הבחירות ובחירתו של מר יצחק מירון לראשות העיר. התובע כיהן בתפקיד זה עד לחודש אוגוסט ב-2015. במסגרת תפקידו היה התובע, בין היתר, מתקשר עם הנתבעים בכל הנוגע לפרסומים מטעם העירייה, ואף היה מעדכן אותם בכל הקשור לעירייה. בחודש אפריל ובחודש אוקטובר 2015 פורסמו שתי כתבות אודות התובע, בעיתון בשם "עובדה" ובדף הפייסבוק של העיתון. העיתון הינו עיתון מקומי המופץ חינם ומוחזק על ידי הנתבעת, כאשר הנתבעים הנוספים הינם בעליה ומנהליה המורשים של החברה המחזיקה בעיתון וכן משמשים כעורכים בעיתון.
הפרסום הראשון שפורסם היה תחת הכותרת "הדובר ליטבאק פוטר", ובין השאר נכתב כי הדובר "היה מינוי צפוי". "איננו מנוסה בתפקיד הדוברות", ו"לא סיפק את הסחורה". כעבור מספר חודשים נכתבה כתבה נוספת בעניינו של התובע, בה נכתב בין השאר כי התובע "מונה לתפקיד בשל קרבה משפחתית בעודו חסר כישורים נדרשים למילוי התפקיד זה".
התובע טען, כי הפרסומים נועדו לנקום בו, וזאת מפני שבשלב מסוים החליט לצמצם את היקף הפרסומים בעיתון. עוד נטען כי שתי הכתבות מהוות פרסום לשון הרע כנגדו, וכן כי הפרסומים לא חוסים תחת אף אחת מההגנות שבחוק. התובע הוסיף, כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו, ומשכך יש לחייב בפיצויים מוגדלים.
מנגד, הנתבעים הכחישו את טענות התובע. נטען, כי שני הפרסומים לא מהווים פרסום לשון הרע. נהפוך הוא. המדובר בכתבות המציירות את התובע באור חיובי ומפנות את הזרקור לכישלון דווקא לגורמים אחרים שהכשילו את התובע במילוי תפקידו.
לחילופין, הנתבעים טענו, כי הפרסומים חוסים תחת הגנת "אמת הפרסום" ולגבי המשפט לפיו המינוי של התובע "היה מינוי צפוי", שהופיע בפרסום הראשון, הפרסום מהווה הבעת דעה, בהתאם להוראות סעיף 15(4) לחוק.
כאמור, השופט ויסאם חיר קבע כי מדובר בפרסומים שיש בהם הוצאת לשון הרע, וכן היה צורך לבקש את תגובתו. "אדם סביר המעיין בכתבה מקבל את הרושם, כי התובע מונה לתפקיד אף שלא היה מתאים ומוכשר לכך. התובע נכשל בתפקידו ועקב כך הוא פוטר. אין ספק, כי ייחוס כישלון מקצועי לאדם לאחר שהתקבל לתפקיד שלא כדין וללא הכשרה מתאימה ובפועל לא עמד בציפיות שהממונים עליו תלו בו, עונה על הגדרת פרסום לשון הרע, בהתאם לחוק… הטענה, כי התובע מונה לתפקיד בשל קרבה משפחתית בעודו חסר כישורים נדרשים למילוי התפקיד נאמרה במפורש והיא עונה על ההגדרה של לשון הרע, כהגדרתה בחוק. המשפטים הנוספים שנכתבו באותו הפרסום, בדבר אי התאמת התובע לתפקיד דובר העירייה וסיום תפקידו בקולות צורמים, מוסיפים לרושם השלילי", כתב השופט חיר בפסק הדין והוסיף: "הנתבע 3 טען, כי לא מצא לנכון לבקש את תגובתו של התובע בשל העובדה כי המידע שבבסיס הכתבה נמסר לו על ידי התובע עצמו. יש משמעות לאופן הצגת הדברים בכתבה ויש משמעות להקשר הדברים. משכך, אין בטענת הנתבע 3 כאמור לעיל כדי לפטור אותו מן החובה לבקש את תגובת מושא הפרסום טרם ביצוע הפרסום".
_____________________________
