לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה, בשם 73 הורים ל-75 תלמידי כיתה י"א בבית ספר בתל אביב, תביעה כספית בסך 730 אלף שקלים נגד חברת איסתא ומשרד החינוך, בגין המסע לפולין שלא יצא לפועל. עו"ד יצחק מצליח, שהגיש את התביעה, טען כי המסע לא יצא לפועל ועל כן לא יכול להיות חולק כי איסתא ומשרד החינוך הם האחראים לכך שהמסע לא נסע.
על פי התביעה, החל בשלהי שנת 2019 ועד יום 7.1.2020, נחתמו הסכמים בין ההורים לבין איסתא ליציאת "מסע לפולין" מיום 25.2.2020 ועד יום 2.3.2020. ההסכם נחתם בין איסתא, בעקבות אישורה על ידי משרד החינוך ובחירת בית הספר עצמו בה כ"המוציאה לפועל" של המסע, לבין כל אחד ואחד מההורים שילדיהם היו אמורים לצאת למסע.
עו"ד מצליח ציין בתביעה כי בני הנוער וההורים (והתובעים בתוכם) מילאו אחר כל חובותיהם המנהלתיות, הכספיות, החינוכיות והלימודיות לקראת המסע, ובכלל זה שילמו התובעים לסוכנות סך של 4,580 שקלים עבור כל אחד מהתלמידים. על מנת לסבר את האוזן, מקצת מההורים הצליחו לבטל באמצעות חברות האשראי מקצת מהתשלומים, אולם אין הם מהווים את הכלל. "יודגש כי בנוסף לתשלום זה, נדרשו ההורים לתשלומים והוצאות נוספות בגין פעילויות ההכנה המקיפה של הילדים לקראת המסע, אשר נערכו באמצעות בית הספר", כתב עו"ד מצליח בתביעה.
עו"ד מצליח מדגיש בתביעה כי ההסכם נערך בין התובעים לבין איסתא בעקבות מכרז שהוציא משרד החינוך, ובעקבות מו"מ שערך בית הספר עצמו עם חברת איסתא. לפיכך, אין חולק כי ככל שרצו ההורים לשלוח את ילדיהם למסע לפולין, לאחר קביעת תנאי ההסכם כאמור, לא היתה בידיהם ברירה אחרת אלא לחתום על ההסכם ככתבו וכלשונו.
"אין חולק כי התובעים לא ביטלו את ההסכם ולא הודיעו לנתבעים על אי רצונם לצאת למסע, וכן אין חולק כי המסע בפועל לא יצא ועל כן לא יכול להיות חולק כי הנתבעים הם האחראים לכך שהמסע לא נסע. על כן, לא יכול להיות חולק כי התובעים זכאים להשבת הכספים ששילמו בגין המסע, שבפועל לא התקיים. התובעים אף זכאים לפיצוי נוסף, בין היתר, על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, שכן באותה עת היו השמים פתוחים ולא היתה מניעה כלשהי להוציא את המסע מן הכח אל הפועל", כתב עו"ד מצליח.
עו"ד מצליח הדגיש כי ניסה להביא את העניין לידי סיום באמצעות פשרה, ופנה אל איסתא: "תשובת הנתבעת 1 לא הותירה ספקות – אין פניה של הנתבעת 1 לפשרה אמיתית. הנתבעת 1 הציעה סכום מגוחך, ואף הוא ללא ויתור על הרווחים שעשתה הנתבעת 1 מהמסע שלא נסע. הח"מ פנה ישירות בדוא"ל הן ל"וועדת הקורונה" בכנסת, והן למנכ"ל משרד החינוך ולשר החינוך עצמו, בבקשה להיפגש ולדון בנושא, ללא תשובה כלשהי מהם. ימים ספורים לפני הגשת כתב תביעה זה, נתקבל במשרדו של הח"מ תשובתו של הנתבע 2, הטוען בקצרה כי 'מדובר בהסכם שמשרד החינוך אינו צד לו' וכן כי 'באשר לסוגיית התשלומים … המדובר בסוגיה מורכבת… משרד החינוך ממתין להנחיות הממשלה'".
___________________________________
