שופטת בית משפט המחוזי בבאר שבע, גאולה לוין, דחיית ערעור של חברת איתנים זכויות רפואיות על תביעה אותה הגישו לשכר טרחה, עבור שירות של "מימוש זכויות רפואיות". בית המשפט קבע כי בפועל החברה לא עשתה הרבה, והאיש לא קיבל לא קצבה ולא הכרה בנכות, למעט דמי פגיעה זעומים במסגרת תביעה שהגיש באופן עצמאי, לפני ההתקשרות עם החברה. השופטת לוין, הורתה לחברת איתנים לשלם ללקוח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 שקלים.
מדובר בחברה למימוש זכויות רפואיות "איתנים זכויות רפואיות", שהתקשרה עם אדם מבוגר שעבר תאונת עבודה, תוך מתן הבטחות כי תסייע לו לקבל מגוון של קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת ביטוח. החברה עצמה פנתה אליו, והאופן בו קיבלה את פרטיו, וממי קיבלה, נותר לוט בערפל. לאחר פגישה במשרדי החברה הוצגו בפניו אפשרויות למימוש זכויות כספיות מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת ביטוח, שעשויים להגיע ל-890,000 שקלים, המשיב הוחתם על "הסכם שירות – מימוש זכויות רפואיות".
בהתאם לתנאי הסכם השירות, שילם המשיב למערערת תשלום ראשוני בסך של 3,500 שקלים. בחודשים שלאחר מכן הגיע המשיב כמה פעמים לחברה, ומסר מסמכים רפואיים. משהתעכב הטיפול של המוסד לביטוח לאומי בתביעה לדמי פגיעה, נשלח ממשרדי החברה פקס למוסד לביטוח לאומי, בחתימת המשיב, בו התבקשו לזרז את הטיפול בתביעה.
בסופו של דבר, המוסד לביטוח לאומי הכיר באופן חלקי בתביעה לדמי פגיעה, בכך שאישר תשלום בסך 12,363 שקלים. בעקבות כך, הפסיק המשיב לשתף פעולה עם חברת איתנים, סירב להעביר אליה את הקוד העדכני לכניסה לאתר המוסד לביטוח לאומי באינטרנט, והודיע לה כי אינו מעוניין למסור לה את הקוד הסודי, וברצונו להפסיק את ההתקשרות עמה. לדבריו, הבין שהחברה אינה מקדמת את ענייניו וכי עליו להתנהל מול הרשויות בעצמו.
חברת איתנים הגישה, בחלוף כשנתיים, תביעה נגד המשיב בסדר דין מהיר, על סך 47,826 שקלים. בתביעה נטען כי החברה גילתה בעיצומם של הליכי בירור תביעה מול המוסד לביטוח לאומי, כי המשיב החליף את הקוד הסודי האישי מבלי לעדכן את המערערת על הקוד החדש, שכר את שירותיו של עורך דין והוא מתחמק מתשלום שכר טרחה והפר ברגל גסה את הסכם השירות.
בית משפט השלום, שדחה את תביעת חברת איתנים, קבע כי מדובר בהסכם אחיד שהוראותיו דרקוניות. אחת מהן היא שלילת האפשרות של הלקוח לסיים את ההסכם. עוד נקבע, כי הסכם השירות נוסח באופן חד צדדי, תוך שניטל מהלקוח שיקול הדעת לנהל את מהלכיו, ומרגע החתימה על ההסכם הוא חויב בתשלום שכר טרחה בשיעור 20% מכל גמלה שיקבל, גם אם חברת איתנים לא תבצע פעולות מהותיות וגם אם יבחר להפסיק את ההתקשרות.
בית המשפט קבע כי: "המערערת לא העניקה למשיב שירות. נפסק כי המערערת לא טרחה על עריכת תיק רפואי למשיב. המשיב נדרש פעם אחר פעם להמציא מסמכים שונים למערערת, וזו לא הראתה כי לאחר הבאת המסמכים היא הכינה "תיק רפואי" מסודר על מנת לקדם את תביעותיו".
גם שופטת בית משפט המחוזי בבאר שבע, גאולה לוין, שדחתה את הערעור של חברת איתנים, קבעה כי בפועל החברה לא עשתה הרבה, והאיש לא קיבל לא קצבה ולא הכרה בנכות, למעט דמי פגיעה זעומים במסגרת תביעה שהגיש באופן עצמאי, לפני ההתקשרות עם החברה.
באשר לטענה כי לא ניתן להפסיק את ההתקשרות ציינה השופטת בהחלטתה. "גם על פני הדין הכללי, שעמד בתוקף בעת כריתת ההסכם, תנייה מסוג זה, השוללת את האפשרות של הלקוח להפסיק את ההתקשרות, מעוררת קושי. לפחות ככל שמדובר בשלילת האפשרות לבטל הסכם במקרה שבו על פי הדין הכללי עומדת למתקשר הזכות לבטל הסכם, קרי במקרה של הפרה או פגם בכריתה. ספק רב אם יש בה כדי לגבור על הוראת סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970. על פניו, ככל שהכוונה בהסכם היא לשלול את זכות הביטול גם במקרה של הפרה (או פגם בכריתה) ספק אם הדבר עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור, בפרט בשים לב לסוג ההתקשרות בה מדובר ויחסי הכוחות בין הצדדים", כתבה השופטת והוסיפה: "במקרה דנן, המשיב לא שלח הודעת ביטול. הוא הפסיק את ההתקשרות באופן חד צדדי, מאחר שלשיטתו המערערת הפרה את ההסכם עימו. אכן, על פי הממצאים של בית משפט השלום, המערערת לא סיפקה למשיב את השירות שהתחייבה לספק. במצב דברים כזה, עמדה לו לכאורה הזכות לבטל את ההסכם. אך בהעדר הודעת ביטול כדין, ונוכח מסקנתי כי אין בסיס לתביעה על "זכאות עתידית", איני נדרשת לקביעת מסמרות בשאלה האם בעת הגשת התביעה, עמד ההסכם בתוקפו".
עו"ד לילך יחזקאל, מומחית לדיני נזיקין: "לביטוח לאומי נכנסים רק עם עו"ד, זו לא סתם אימרה. לכל החברות האלה, אין יתרון על עו"ד אשר מתמחה בתחום. עו"ד יעשה כל מה שאותן חברות יכולות לעשות, בנוסף, יש לו יותר סמכויות מול המוסד לביטוח לאומי מאשר לחברות האלה, לכן הוא יכול לדאוג שהלקוח שלו יקבל את כל הזכויות המגיעות לו".
לצפיה ודירוג כבוד השופטת גאולה לוין
