שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, עדי הדר, קיבל את טענת אנג'לה ג'וי שמעון, אלמנתו של סמי שמעון ז"ל ובעלת השליטה בקבוצת יכין חק"ל, כי פרץ וינקלר, בכיר לשעבר בקבוצה, הוציא מחשבונה כספים ללא הרשאתה והעביר אותם לעורך הדין אילן אורלי וחברה בבעלותו. השניים חויבו להשיב לה הכספים. במקביל, קיבל השופט הדר חלקית את טענת עורך הדין אורלי ומשרדו, לשכר ראוי בגין שירותים משפטיים שהעניקו לג'וי שמעון.
התביעה, אותה הגישה ג'וי שמעון, היתה בגין עשיית עושר ולא במשפט ועילה נזיקית בסך של כמיליון שקלים, נגד פרץ וינקלר, בכיר בקבוצת תאגידים בשליטתה, ועורך דין אילן אורלי, אליו העביר הבכיר, לטענתה, כספים מחשבונה ללא הסכמתה.
לטענת ג'וי שמעון, ממועד פטירת בעלה המנוח סמי שמעון ז"ל, היא בעלת השליטה בקבוצת יכין חק"ל, יחד עם עיזבון המנוח, שמניותיו מוחזקות על ידי מנהל העיזבון. ג'וי שמעון טענה כי וינקלר, ששימש כנושא משרה ואיש הכספים הבכיר בהנהלת הקבוצה, חתם ללא אישורה על הוראה להעברת סכום התביעה מחשבונה לחשבונו של משרד עורכי הדין של עו"ד אילן אורלי, והיא ביקשה לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד להשיב לה את סכום התביעה.
וינקלר טען בכתב הגנתו כי התביעה הוגשה נגדו משיקולים זרים. לגופה של התביעה, טען כי הוא התבקש על ידי ג'וי שמעון, בעקבות סיכום בינה ובין עו"ד אורלי, לחתום על הוראה להעברת הסכום למשרד עורכי הדין. עו"ד אורלי ומשרדו טענו בכתב הגנתם שהתביעה הוגשה בשיהוי רב, וכי התובעת השמיטה בחוסר תום לב המשך התכתובת שצורפה חלקית לכתב התביעה, ממנה עולה כי אישרה את התשלום. עוד טען שהעברת התשלום הייתה כדין, בתמורה ראויה לשירותים משפטיים ענפים אשר נתן לה ולחלופין, ביקש לפסוק לו שכר ראוי.
לאחר שבחן את המסמכים והעדויות, קיבל השופט הדר את בקשת ג'וי שמעון וקבע כי וינקלר העביר את הכספים אותה היא תובעת לעו"ד אורלי ללא אישורה, בהיותו בניגוד עניינים, וכי הפר חובת האמונים כלפי התובעת. לכן, גם אין לקבל טענתו לאשם תורם של התובעת, שכן אין מדובר בהתרשלות של וינקלר. עד מועד כתיבת פסק דין וינקלר נותר בעמדתו, כי התובעת אישרה כביכול ביצוע התשלום לעו"ד אורלי.
באשר לדרישת עו"ד אורלי לשכר ראוי בגין השירותים המשפטיים, קיבל השופט הדר חלקית את בקשתו, לא לפני שקבע כי התנהגותו של עו"ד אורלי אינה עומדת בקנה אחד מהמצופה מעורך דין, והורה לקזז מסכום התביעה כרבע מיליון שקלים. השניים חוייבו להחזיר לה סך של כ-800 אלף שקלים, כאשר וינקלר ישלם לה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 35 אלף שקלים ועו"ד אורלי 50 אלף שקלים.
"נקודת המוצא על פי הפסיקה היא כי מצופה מצדדים להסכם לעגן תנאי ההסכם ביניהם בכתב, אלא אם כן, עלות הכנת המסמך בכתב, מהווה נטל לא סביר ביחס לסכום העסקה. הציפיה מעורך דין לעגן ההתקשרות בכתב גבוהה אף יותר. זאת לנוכח יחסי האמון בין עורך הדין ללקוח והתלות של הלקוח בעורך הדין", כתב השופט הדר, והוסיף: "כאן המקום לציין, שיש להביא בחשבון שלא לחינם עורך הדין נמנע מעיגון תנאי ההתקשרות בכתב. כך הוא מגדיל הסיכוי להתקשר עם הלקוח, ביחס לעורכי דין אחרים שעומדים ובצדק על עיגון ההתקשרות בכתב. ניהול מו"מ על תנאי ההתקשרות לעיתים מעכיר האווירה וגורם לאובדן הלקוח. לעומת זאת, התחלת עבודה ללא קביעת תנאים בכתב יוצרת מצב שכאשר הלקוח נמצא בידיו של עורך הדין שבקי במסמכים, בעיצומו של מאבק בצד אחר, קשה מאד ללקוח לעמוד על זכויותיו".
השופט הדר גם הוסיף שאמנם, אין חובה לעת הזאת על עורכי דין לעגן ההתקשרות בכתב כתנאי לקבלת שכר, כפי החובה שהוחלה על מתווכי מקרקעין, "אך על עורכי הדין להביא בחשבון שכאשר הם בוחרים להתקשר ללא הסכם בכתב, ספק לגבי התנאים יפעל לחובתם", ציין בהחלטתו.
____________________
