הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בראשות השופט אריאל ואגו, גזר עונשי מאסר של 4,5 ו-2,5 שנות מאסר בפועל על שני אחים, שהורשעו בעבירה של עבודות כפיה, כן כל אחד לפי חלקו בביצוע עבירות של תקיפה והתעללות כלפי שני אחייניהם הקטינים בני כ-13, עת העסיקו אותם במאפיה המשפחתית. השופטים ציינו בגזר הדין כי: "יש לנקוט במבט יותר אובייקטיבי, לשפוט המעשים לפי ערכיה של מדינת ישראל, ולא ליתן משקל לתפיסה הסובייקטיבית במשפחת הנאשמים, המשקפת עמדות ערכיות, ארכאיות, שאותן יש להכחיד".
המדובר בנאשמים, אנואר ומג'אד גבור, בני 31 ו-27 מרהט, אשר העסיקו את שני אחייניהם הקטינים במאפיה שפעלה ללא רישיון עסק, במשך שעות מרובות, 7 ימים בשבוע ואף לעתים לילות שלמים, בלי ימי מנוחה על פי חוק או הפסקות מסודרות, ובשכר זעום. עקב כך, נעדרו הקטינים מבית הספר לתקופות ארוכות.
על פי כתב האישום, הנאשמים אילצו את הקטינים להמשיך בעבודתם במאפיה באמצעות אווירת הטרור שהשליטו ובאלימות גופנית ונפשית כלפיהם. במהלך עבודתם, נהגו הנאשמים לתקוף את הקטינים באופן תדיר במכות, סטירות ובבעיטות, כשלא עמדו בהספק העבודה הרצוי או עקב טעויות. כמו כן, נהגו הנאשמים להשאיר את הקטינים ללא השגחת מבוגר וללא אמצעי בטיחות נדרשים לעבודה עם מכונות אפיה. כתוצאה מכך, נגרמו לקטינים כוויות ובאחד הימים נתפסו אצבעותיו של אחד הקטינים במכונה לחיתוך בצק ושלוש מאצבעותיו נגדעו חלקית.
הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון ובשלב הטיעונים לעונש, טענה התובעת בתיק כי "הרוע והאכזריות גלמו במעשי הנאשמים שהיכו את הילדים שהיו נתונים תחת חסדיהם… הנאשמים במעשיהם פגעו בגופם ובנפשם של הקטינים, בכבודם ובתחושת הביטחון שלהם".
עוד טענה התובעת, כי כפי שבמדינת ישראל מוקיעים קיומם של נקמת דם, נישואיי קטינים, כך גם צריכה להיות הגישה ביחס לעבודת קטינים מתחת לגיל 14 ובפרט עבודת קטינים בזמן שהם אמורים לשהות בבית הספר וללמוד בהתאם לחוק חינוך חובה והוסיפה כי, "מעבר להגנה על ילדים מפני ניצול כלכלי ועבודה מסוכנת אשר עלולה להזיק להם, מדינת ישראל מדווחת למחלקת המדינה האמריקאית מדי שנה, אודות פעילותה בתחום האכיפה וההגנה על קורבנות עבירות של סחר בבני אדם למטרות מין או עבודה, עבודות כפייה ועוד".
הרכב השופטים גזרו ברוב דעות על אחד הנאשמים, עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם השני 54 חודשי מאסר, לצד מאסרים על תנאי ופיצוי בסך של 30 אלף שקלים לשני הקטינים. השופט אלון אינפלד ציין, כי פסק הדין בתיק זה מהווה נדבך חשוב ומשמעותי במאבק נגד התופעה של עבודת ילדים וניצולם של קטינים ככלי כלכלי.
"אין פסול", כתב השופט אינפלד, "בשיתוף מותאם של ילדים בעסק משפחתי, וחינוך מגיל צעיר לעבודה, אחריות וערבות הדדית. אולם, פער גדול יש בין חינוך לבין כפייה, בין עידוד לבין ענישה, בין עבודה מותאמת לילד ככלי חינוכי לבין עבודה שמטרתה השגת תפוקה כלכלית מעבודת ילדים, בין עבודה מעטה בימי החופשה הגדולה לבין עבודה לילית מפרכת ומסוכנת הבאה במקום לימודים".
_________________________________________________
