שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פינצ'וק אלט, דחתה תביעת לשון הרע אותה הגיש אדם, שעסק במשך שנים רבות במשרות ניהול במשחטות בארץ ובחול, נגד משחטה בצפון והבעלים שלה. לטענתו, הם יצאו למתקפה בזויה ושקרית נגדו, והכפישו אותו בפני מעסיקתו, כאשר שלחו מכתב לעורך הדין של החברה.
על פי התביעה, לפני מספר שנים נקלעה המשחטה מהצפון לקשיים כספיים, ולא עמדה בהתחייבויותיה כלפי ספקית תרנגולי הודו חיים, ונותרה חייבת סך של עשרה מיליון שקלים בגין עופות שסופקו לה. הספקים עמדו להגיש תביעה נגד המשחטה. כתוצאה מאי פירעון החוב, הופסקה אספקת תרנגולי הודו לשחיטה, וכתוצאה מכך המשחטה נקלעה למצוקה גדולה עוד יותר, שכן לא יכלה להפעיל את המשחטה בתפוקה מלאה, ההוצאות הקבועות הלכו והצטברו, ובנוסף, לא יכלה המשחטה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי חברת הנקניקים (בה עבד התובע) לאספקת אלפי טון תרנגולי הודו בהתאם להסכם ביניהן.
התובע טען כי בהתאם לשיטה לפיה ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, וכדי לתקוף את החלש ולא את החזק, יצאו אנשי המשחטה למתקפה נגדו, הכפישו אותו בפני מעסיקתו וגורמים נוספים והפיצו עליו שקרים. בתביעה הוסיף התובע כי המשחטה דרשה שהוא לא ישמש כנציג חברת הנקניקים כלפי הנתבעים, והמשמעות מכך שהם דרשו את פיטוריו של התובע מעבודתו.
כאמור המשחטה הכחישה כי מדובר היה בלשון הרע, וטענו להגנות אמת הפרסום ותום הלב. השופטת אלט, כאמור, קיבלה את גירסת הנתבעים ודחתה את התביעה כשהיא מציינת: "הנתבעים לא השתלחו בתובע, אלא פנו לעורך דינם, ממשרד עורכי דין מוכר וידוע, על מנת שזה יפנה לתובע ולמעסיקתו, על מנת שיחדל לעשות כן. פנייה כזו היא יותר מסבירה בנסיבות שהרי, ראשית נעשו ל"קהל" מצומצם ביותר: התובע ומנכ"ל החברה… משכך, חוסים הפרסומים של הנתבעים אודות התובע, תחת הגנת תום הלב שכן הפרסום נעשה למי שסביר היה לפנות אליו, באופן מצומצם, ולמען הגנה על עניין אישי כשר של הנתבעים. למעלה מהצורך אוסיף כי אין כל ספק שהתובע לא נפגע עקב הפרסומים נשוא התביעה, והוא ממשיך בתפקיד ניהולי דומה לזה שהיה לו קודם".
__________________________
