צעירה, שנדקרה בחניון של אחוזות החוף במרכז תל אביב, לפני מספר שנים, לאחר אירועי 'לילה לבן', במהלכו מתקיימים מופעי חוצות ומוסדות תרבות, אמנות ובילוי פתוחים לאורך כל הלילה, תפוצה על ידי החניון וחברת הביטוח שמבטחת אותה בסכום של 130 אלף שקלים, כך קבעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב מי-טל אל-עד קרביס.
התובעת, אז בת 25, הגיעה לתל אביב מעיר מגוריה והחנתה את רכבה בחניון 'גולדה', הסמוך למרכזי תרבות בלב תל אביב, באזור רחובות שאול המלך וברקוביץ'. בשעה 05:00 לערך, התובעת שבה לחניון כדי לקחת את מכוניתה, וכאשר עמדה מול מכונת התשלום שבקומה (1-) וביקשה לשלם, הגיח מאחוריה אלמוני ותקף אותה. התובעת נאבקה בו, תוך שהתוקף מכה אותה וגם מצליח לדקור אותה בסכין יפנית. עובר-אורח ששמע את זעקותיה הגיע בריצה, הבריח את התוקף והזעיק אמבולנס אשר פינה את התובעת לטיפול בבית החולים.
בכתב התביעה טענה הצעירה כי חברת "אחוזות החוף", המנהלת ומפעילה את החניון כחלק מהפעלת מערך החניונים בעיר תל אביב, התרשלה כלפיה באשר לא נקטו באמצעים סבירים כדי להבטיח את בטיחותם של המשתמשים בחניון ואת שלמות גופם, לא פיקחו על הנעשה בחניון, לא עקבו אחר מצלמות האבטחה הנמצאות במקום כדי למנוע כניסתם של חשודים, ובאירוע הספציפי של 'לילה לבן', אליו מגיעים בליינים רבים המבלים עד אור-הבוקר, חסכו בכוח אדם ובמספר השומרים, באופן שחשף אותה לסכנה מיותרת.
חברת אחוזות החוף ועמה המבטחת את חבותה, הכחישה את אחריותה לאירוע. בכתב ההגנה היא טוענת כי היא מספקת שירותי חניה בתל אביב עבור הציבור הרחב. לדידה, מפעיל סביר של חניון אינו יכול להבטיח כי מקרה כזה שאירע, שהיה בלתי צפוי, לא יתרחש בחניון שהוא חניון הפתוח לציבור הרחב.
כאמור, השופטת קרביס קיבלה את התביעה נגד אחוזות החוף והמבטחת אותה. "לאחוזות החוף כחברה עירונית המפעילה מערך חניונים ברחבי העיר, לרבות החניון המדובר, יש חובת זהירות כלפי המשתמשים בחניון. היא יכולה היתה לצפות נזק גוף שייגרם ללקוח בשטחה כתוצאה מפעילות עבריינית, ויכולה היתה לנקוט באמצעי זהירות סבירים, פשוטים ויעילים, אשר יש להניח כי היה בהם כדי למנוע את התקיפה. היא לא נקטה בכל אמצעי שהוא, באשר לדידה אין עליה כל חובה לעשות כן. בכך, אחוזות החוף הפרה את חובתה כלפי התובעת וכתוצאה נגרם לה נזק. אין בפתאומיות התקיפה או בכך שנעשה על ידי גורם זר כדי לשנות מהאמור", כתבה השופטת בהחלטתה, והוסיפה: "יש להדגיש כי השאלה אינה האם ניתן היה למנוע את התקיפה במהלך הדקה שבה ארעה, אלא האם ננקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע מלכתחילה את אותו סיכון בלתי סביר, שתוחלת הנזק בגינו גבוהה לעומת אמצעי זהירות שניתן היה לנקוט בהם. ועל שאלה זו כבר ניתנה תשובה שלילית – לא ננקטו כל אמצעי זהירות".
__________________________
