ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, הגיש היום לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה בסך חצי מיליון שקלים, בגין לשון הרע כנגד שרת התחבורה הנכנסת, מירי רגב.
על פי חולדאי, רגב פרסמה נגדו פרסומים שקריים לפיהם הוא מונע הנחת תפילין ברחבי העיר תל אביב, שהופצו על ידיה במדיות שונות. רון חולדאי הודיע כי את הכסף שיפסק לזכותו יתרום, לאחר ניכוי הוצאות משפט, לישיבה החילונית בינ״ה בתל-אביב – יפו.
התביעה שהוגשה עוסקת באמירות קשות שנאמרו על ידי רגב ביחס לחולדאי במהלך קמפיין הבחירות האחרון, תוך הצגת מצג עובדתי כוזב ומסולף מיסודו, כאילו חולדאי מונע הנחת תפילין ברחבי העיר תל-אביב-יפו – דבר שלא היה ולא נברא. וזאת בידיעה שהדברים שנאמרו אינם אמת, ותוך שהיא מייחסת לחולדאי אמירות ומעשים שלא היו ולא נבראו. לשיטת חולדאי, הדברים נאמרו כחלק ממסע הסתה שמנהלת כנגדו רגב מזה זמן רב.
בתביעה נטען, כי עבור רגב המטרה מקדשת את כל האמצעים ובעבור "זמן מסך" נוסף היא אינה בוחלת, במודע, בהפצת "פייק ניוז" והסתה פרועה, במקרה זה כנגד חולדאי, תוך התעלמות מוחלטת מההשלכות החמורות העלולות להיות לדבריה, כמי שממלאת תפקיד של שרה בממשלת ישראל, על כל המשתמע מכך.
עוד נטען בתביעה כי ניתן היה לצפות שרגב תחזור בה מדבריה כמצופה מנבחרת ציבור במעמדה, אך משלא עשתה כן ולהיפך – רק העצימה את אמירותיה השקריות, נאלץ חולדאי לבקש את התערבות בית המשפט הנכבד, ולו על מנת להעביר מסר חד וברור לרגב ולנבחרי ציבור אחרים, כי יש לשים סוף לתרבות השקר המזהמת את השיח הציבורי.
"גם לאחר שהובהר לנתבעת כי מדובר בפרסום שקרי, הנתבעת לא חדלה ממעשיה וחלף כך המשיכה להפיץ מטרים שקריים; מופרכים ומטעים באותו עניין במדיות שונות; ובכלל זה ברשתות החברתיות ובתכנית הטלוויזיה ״אופירה וברקוביץ״, ואף הגדילה לעשות בכך שעודדה את קהל הקוראים, הצופים והמאזינים, לפרסם תמונות בהן הם מניחים תפילין ברחבי העיר, ולתייג עצמם בהאשטאג".
"הדברים החמורים כשלעצמם, מקבלים משנה תוקף נוכח תפקידיהם הציבוריים הבכירים של התובע – המכהן כראש עיריית תל־אביב־יפו, ושל הנתבעת, חברת כנסת שכיהנה בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו כשרת התרבות והספורט (וכיום מכהנת כשרת התחבורה). דבריה מופצים במדיות שונות לקהלים רבים, ומקבלים תהודה ציבורית רחבה, ובשים לב לתזמון הפרטום הפוגעני – ערב הבחירות הכלליות במדינת ישראל", נכתב בתביעה.
לסיכום, נטען בתביעה כי שמם הטוב וכבודם של נבחרי הציבור אינו הפקר, וכי מן הראוי שבית המשפט יאמר את דברו מקום בו הוא נחשף להשתלחות שקרית ושלוחת רסן כלפי איש ציבור, תוך פגיעה קשה ובלתי צודקת בעליל בשמו הטוב, כאשר דברים אלה נכונים ביתר שאת כאשר מתקפה חזיתית זו מגיעה מצד נבחר ציבור אחר.
