בדו"ח המבקר התייחס מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, להליכי האכיפה הכלכלית, וממנו עלה כי 800 מיליון שקל חולטו מחשודים עוד בטרם הוחלט אם להעמידם לדין. עוד עלה מהדו"ח, כי בין השנים 2018-2016, המשטרה תפסה 4.2 מיליארד שקל, ובתום אותם הליכים, נפסקו בתיקים שהסתיימו בבית המשפט רק 454 מיליון שקלים. זאת אומרת שהמשטרה חילטה סכומים הגדולים פי תשעה (!) ממה שפסק בית המשפט.
המבקר מצא, בין השאר, מספר ליקויים משמעותיים כמו היעדר גורם מתכלל שבאחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל כלל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית. עוד מציין המבקר את צוואר בקבוק במעבר התיקים מהיחידות החוקרות לגורם המטפל בתביעות. במימוש נמצא פער ניכר בין הגידול בתיקי החקירה שנפתחים במשטרה, ברשויות חוקרות אחרות ובתפיסות הרכוש, ובין היכולת של גופי התביעה ויחידת החילוט לטפל באותם התיקים ולהביא למימוש התפוסים.
סוגיה נוספת שהעסיקה את מבקר המדינה הייתה הצורך להבטיח ניהול יעיל של הכספים התפוסים זמנית. על פי ממצאי הדו"ח, בין השנים 2018-2014 הופקדו במשטרת ישראל 350 מיליון שקל שנתפסו מחשודים, ללא כל הבחנה בין כספים המיועדים לחילוט לבין כספים אחרים שנתפסו כמוצגים במהלך הפעילות המשטרתית השוטפת.
הדו"ח גם קבע כי רק 40 מיליון מתוך 350 מיליון השקלים שתפסה המשטרה, הופקדו בקרן לניהול רכוש שחולט שהקים האפוטרופוס הכללי, והיתר נשמרים בחשבון החשב הכללי (חשכ"ל). כך יוצא כי כמעט כל כספי התפיסה המופקדים על-ידי המשטרה מגיעים לחשבון שנושא ריבית אפסית (0.1% בשנת 2017), במקום שיופקדו בקרן לניהול רכוש שחולט, הנושאת תשואה משמעותית הרבה יותר (כחמישה אחוזים בשנת 2017). בשנים אלה חלה עלייה של כ-220 אחוזים בשיעור התפיסות אך לא חל שינוי משמעותי בהקצאת כוח האדם שמטפל באותם התיקים.
המבקר גם הצביע על כך שלא הפקידו כספים בקרן איסור הלבנת הון – נמצא כי בשנים 2018-2015 לא הופקדו כ-80 מיליון שקל בקרן, בעיקר בשל חסמים משפטיים במימוש נכסים. ולמרות המאמצים שמקדישים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה לצורך זיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לא הועברו לישראל כספי חילוט מחו"ל.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מבקר המדינה מצא שבשנים 2018-2016 חולטו בהחלטות שיפוטיות כ-590 מיליון שקל מעבריינים, מתוך 726 מיליון שקל שהפרקליטות ביקשה לחלט. נתון זה משקף אפקטיביות של 81% בעבודת הפרקליטות, היינו מכל שקל שהפרקליטות ביקשה לשלול מהעבריין, בסופו של יום נשללו כ-81 אגורות בצו שיפוטי.
"עוד מצא המבקר, שבתקופה זו הפרקליטות הגיעה להסדרים במספר "מגה תיקים", כחלק מהאכיפה הכלכלית, שבמסגרתם החברות הנאשמות שילמו לאוצר המדינה למעלה מ-700 מיליון ₪. בהקשר זה, המבקר מצא כי הגם שבתקופה זו בוצעו מאות חקירות, רק בשלושה תיקים נמצא שהיקף הרכוש שתפסה המשטרה בשלב הראשון של החקירה הגלויה היה גבוה מהיקף העבירה.
"מדו"ח המבקר עולה אפקטיביות גבוהה בעבודת הפרקליטות בתחום האכיפה הכלכלית, הודות לשינויים מבניים שהפרקליטות עברה ולהידוק שיתוף הפעולה עם המשטרה ורשות המיסים. בשנים האחרונות, נוסף על שתי היחידות הייעודיות העוסקות בתחום הכלכלי – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ופרקליטות מיסוי וכלכלה – הוקמו בכל מחוז בפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית, שמטרתן להתמקצע בתחום, לרכז מאמץ ולעבוד בצמידות עם המשטרה ורשות המיסים כבר משלבי החקירה הראשונים. שינויים אלו ושיתופי הפעולה עם גופי האכיפה התעצם מאוד בשנים האחרונות. כל זה הביא לגידול ניכר באיכות האכיפה הכלכלית ובהיקף הרכוש שנתפס לעבריינים – ממאות אלפי שקלים בשנה לפני כ-15 שנה בלבד, למאות מיליוני שקלים בשנה, בשנים האחרונות.
"המבקר העיר כי יש לפעול לקיצור משכי הטיפול בתיקים הכוללים אכיפה כלכלית, בין היתר לאחר שמצא כי בשנת 2019 ממתינים להחלטה תיקים שסך התפוסים בהם מגיע ל-800 מיליון שקל. הפרקליטות פועלת לקיצור משכי הטיפול בתיקים בכלל, ובתיקים אלה בפרט, ובקשר זה נציין כי הרוב המכריע של הרכוש הנ"ל תפוס בשלושה תיקי ענק שהמאפיין הבולט בהם הוא קיום חומרי חקירה רבים בחו"ל והצורך בחיקורי דין חובקי עולם במדינות זרות, לצורך השגת הראיות. בשל מורכבות התיקים, היקפם וחיקורי הדין הנדרשים, בית המשפט הוציא צו להארכת התפיסה בתיקים אלו מעבר לשנה.
"על פי דו"ח המבקר, מערכת המשפט מתמודדת עם עומס התדיינות ומורכבות ב"מגה תיקים" המביאה לעיכוב בהתקדמות ההליכים המשפטיים בתיקים אלו. בהקשר זה, המבקר ממליץ להנהלת בתי המשפט לשקול לקבל את המלצת הפרקליטות וה-FATF (הגוף המקצועי הבינלאומי שערך ב-2018 ביקורת למדינת ישראל), להקמת בית משפט כלכלי שישמע תיקים אלו".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדו"ח: "בשנים האחרונות האכיפה הכלכלית מהווה מרכיב משמעותי ואפקטיבי בניהול תיקי חקירה בהם הושם דגש על ההיבט הכלכלי, והיא נועדה בראש ובראשונה למנוע ממבצע העבירה ואחרים שימוש בכספים ורכוש ששימשו לביצוע עבירה, או כאלה שהושגו תוך ביצוע עבירה. כל פעולת חקירה מעין זו, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר, בהתאם לנהלים ואמות מידה מקצועיות, באמצעות הפרקליטות/תביעות תוך שבית המשפט מבצע ביקורת שיפוטית על כל הליך של תפיסת נכסים וחילוט כספים ורכוש במסגרת החקירה, בין אם בשלב הסמוי ובין אם בשלב הגלוי.
"ממצאי המבקר ביחס לאי עמידה ביעדי האכיפה הכלכלית אינם מדויקים ומציגים תמונה שגויה ביחס לפער הנטען בין גובה התפיסה השנתית לסכום החילוט הסופי, שכן לא ניתן למדוד את היקפי החילוט שנה מול שנה. זאת משום שצו תפיסה שהוגש בתחילת הליך, יכול לבוא לידי מימוש רק בסיום ההליך שלרוב, לאור מורכבותם של תיקי הלבנת הון וניהול הליכי המשפט, נמשך מספר שנים".
עו"ד פלילי זוהר ברזילי: "יש לי ביקורת רבה על הליכי החילוט, והדוח רק מחדד את הפגיעה בזכויות חשודים. היחידות החוקרות מחלטות להם רכוש, ומונעות מהם לשכור שרותי עורך דין פרטי בשל כך. לקוחות רבים שלי בעבר נאלצו לוותר על שירותי, בשל מדיניות החילוטים הפוגענית חסרת הפרופורציה. מתנהגים כבריונים בחסות החוק, תוך רמיסת כל הזכויות של החשודים. מדובר הגזל לשמו, גזל ופגיעה בחשודים, ולא לכך התכוון המחוקק. יש לי גם ביקורת על בתי משפט שמאשרים מדיניות חילוטים כזו. אני מתכוון לפעול עם חברי לשנות מדיניות זו, ולערער על כל החלטה המתירה חילוטים ללא גבולות".
________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%99%d7%9c%d7%99/
