הליכי גירושין הפכו בעשורים הארונים לנפוצים מאוד, ונהוג כיום להעריך שאחד מכל שלושה זוגות נשואים בישראל, צפוי להתגרש. מערכת המשפט אמנם נקטה אמצעים על מנת שלא לתרום לליבוי היצרים בתיקי משפחה, אשר ממילא סוערים בדרך כלל. בתוך כך, הוקמו יחידות גישור וקודמו מודלים של גירושין בשיתוף פעולה עם ייצוג משותף לשני הצדדים, או של בוררות בהליך גירושין אשר מספקת פסק דין מהיר בעלות נמוכה יחסית, ללא פנייה לערכאות.
אולם, על אף מאמצים וקידום המודעות ליתרונות של גירושין נטולי התנגחויות, ישנם עדיין הליכים רבים בדיני משפחה המתקיימים תוך קונפליקט בעצימות גבוהה.
ניתן לנעוץ חלק מהאחריות לכך, במרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. מכיוון שעל פי חוק התיק יתנהל בערכאה שבה הוא נפתח ראשון, ישנה "תחרות" סמויה בין בני הזוג כאשר אפשרות של גירושין עולה על הפרק. כל צד שואף להיות הראשון שמגיש את התביעה, על מנת לקבע את הערכאה העדיפה עליו לקיום הדיונים. כתוצאה מכך, מוגשות תביעות נמהרות אשר כוללות לעתים טענות מכוערות נגד הצד השני, דבר שמסלים את הסכסוך בין הצדדים ועלול להביא אותו לנקודת אל – חזור.
מכאן, הקשר בין הליכי גירושין לבין חוק איסור לשון הרע הוא ברור וישיר.
הליכי גירושין מתמשכים, כוללים במקרים רבים, למרבה הצער, רגשות טינה בין הצדדים ואף נקמנות. אפשר כי רגשות אלה והמעשים הנלווים להם, יתרככו עם הזמן ובני הזוג לשעבר, יגיעו לכדי מערכת יחסים תקינה והורות משותפת. אך היכן עובר הגבול?
ובכן, באשר לחוק לשון הרע, קל מאוד לעבור את הגבול במסגרת הליך הגירושין.
חשוב לדעת שהגשת תביעה, על תכניה, אינה מהווה עבירה על החוק והיא אינה עילה לתביעה אזרחית בגין לשון הרע. כמו כן, תביעת גירושין לא יכולה לעלות כדי עבירה פלילית על חוק איסור לשון הרע.
אולם, פרסום תכני התביעה ברשתות חברתיות, בקבוצות וואטסאפ או מעל כל במה אחרת, בהחלט עלולה לזכות את הנפגע בפיצוי משמעותי.
גם תלונות שווא במשטרה בגין אלימות, איומים, פגיעה ברכוש וכיו"ב, עלולות להיות עילה לתביעה מוצדקת בגין עוולת לשון הרע.
לכן, תלונה שהוגשה ונמצאה כשקרית, תתהפך כנגד הצד שהגיש אותה ועלולה לחייבו בפיצויים.
פרסום ברשתות החברתיות אשר מטרתו להכפיש את שמו של בן הזוג, לבזותו, להשפילו או לפגוע בשמו הטוב, בהחלט עולה כדי לשון הרע על פי חוק.
החוק רואה בחומרה יתרה מצב שבו המעוול, מפיץ מידע מבזה אודות אדם, בפני מעסיקו, לקוחותיו או גורמים אחרים באופן שעלול לפגוע במשלח ידו ובפרנסתו של הקורבן.
יש להישמר גם מפני הפצת מידע בקרב בני משפחה, חברים ובני קהילתו של בן הזוג, גם אם ישנן כלפיו טענות מוצדקות ו"בטן מלאה".
אף כי הדין מכיל וסלחן כלפי אמירות שנאמרו בחמת זעם, הוא אינו מקבל בהבנה התבטאויות שמטרתן להלבין פני אדם ברבים.
חוק איסור לשון הרע קובע כי ניתן לפסוק פיצוי בגובה של עד 50 אלף ₪ למי שנפגע מעוולה אזרחית של לשון הרע, גם ללא הוכחת נזק ישיר.
אם המעשה עלה כדי עבירה פלילית, הדין הוא עד שנת מאסר בפועל.
בקביעת גובה הפיצוי, בית המשפט יקח בחשבון את היקף החשיפה של התוכן הנדון (כמה אנשים נחשפו ולמשך כמה זמן), את הפגיעה המוערכת שנגרמה לשמו הטוב של הנפגע, את מעמדו הקודם של הנפגע בקרב הנחשפים לתוכן שהופץ, וכן את מידת הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לקורבן.
מומלץ, אם כן, להימנע מהכפשות ומהפצה או חשיפה של מידע שלילי כוזב או זדוני אודות בן הזוג, בכל במה שהיא. עם זאת, לטענות ענייניות נגד בן הזוג, יש מקום בתביעה אשר תידון בפני בית המשפט. כאמור, דברים אשר יבוטאו במסגרת התביעה או הדיון בה, לא יהוו לשון הרע על פי חוק.
