שופט בית המשפט ברמלה, מנחם מזרחי, שפסק לילדה ולהוריה פיצוי בסך 392 אלף שקלים, תהה מדוע חברת הביטוח טענה כי מדובר ברשלנות ההורים שאיפשרו לילדה לעלות לחדר לבדה. "אורחי מלון, שבתמימותם סוברים כי הם מגיעים לנופש ולמרגוע בטוחים, אינם מעלים על דעתם כי בתוך החדרים טמונה סכנה שכזו", כתב השופט בהחלטתו.
על פי התביעה , בעת שהילדה היתה בת 8 היא התארחה עם הוריה ובני משפחה נוספים במלון הר תבור, ובעת ששהתה במסדרון שבתוך החדר, נפל לפתע מן התקרה לוח מתכת השייך למזגן על רגלה הימנית. עקב כך היא נחבלה בקרסולה. הילדה פונתה אל בית-החולים, שם זכתה לטיפול רפואי שכלל תפרים וחבישה. היא שוחררה בו ביום אל ביתה, ונדרשה למספר ימי מנוחה, לחבישות, לשימוש בקביים ולתרופות. היא נעדרה מספר ימים מבית-הספר ומפעילות חברתית, נדרשה לסיוע מצד אימה, ולאחר מכן נדרשה לטיפולים רפואיים.
בבדיקת MRI, שנערכה שלוש שנים לאחר המקרה, אובחנו "סימנים של קרע בשריר". לפיכך, הומלץ לה לעבור התערבות ניתוחית. הורי הילדה הגישו חוות דעת, לפיה נותרה לה נכות משוקללת צמיתה בשיעור 14.5% הנובעת מנזק לשריר בשיעור 10% ומ-5% בגין צלקת בקרסול. מנגד, כפרו הנתבעים בטענה כי הילדה נפגעה עקב נפילתו של לוח המתכת, וטענו כי אחד מן הילדים שהיו בתוך החדר גרם במעשיו לנפילת הלוח.
הילדה העידה בבית המשפט, והשופט קבע כי היא מסרה עדות מהימנה המאפשרת לקבוע ממצאי עובדה. לפי עדותה, היא עלתה יחד עם בני דודיה, שאחד מהם בגיר, אל אחד החדרים. הם שהו מספר דקות במבואה לחדר, שיחקו ובשלב מסוים נפל לוח המתכת על רגלה: "נפל פתאום הלוח הזה של המזגן, המתכת הזאת, ישר על הרגל שלי". "התרשמתי מעדה אשר סיפרה לבית-המשפט דברים כהווייתם, לא הגזימה, לא הפחיתה בתיאור האירועים ולא העצימה את נזקיה ומוגבלותה"
על העובדה כי חברת הביטוח הציגה תהייה מדוע שהו כל הילדים במבואה כעשר דקות תמימות כפי שהעידה, ולא נכנסו פנימה אל החדר, כתב השופט מזרחי: "שוכנעתי מעדותה ומעדות בן הדוד, שתפורט בהמשך, כי הם שיחקו במבואה, ואכן ההתרחשות המדוברת אכן אירעה".
בסיכומו של דבר, קבע השופט מזרחי כי מדובר באירוע חמור שלא יכול להתיישב אלא עם מסקנה בדבר תחזוקה רעועה, הגובלת ברשלנות רבתי מן הרף העליון. מראיות שנאספו עלה כי אירועים דומים התרחשו לאנשים אחרים, במסגרתם נפלו פלחי שיש בתוך חדרי המלון.
"מעד הנתבעת 2 למדתי כי תפעול המלון היה בדרך רשלנית ביותר, כאשר הוא עצמו עבד הן במטבח והן שימש כאיש אחזקה, כל זאת על דרך האלתור", כתב השופט והוסיף: "אני סבור שעצם ניהול הליך ההוכחות בתיק זה על נסיבותיו, מלמד כי איש לא הפנים או למד את לקחו באופן המוביל למסקנה כי יש חשיבות רבה לאלמנט הרתעת היחיד כמו גם הרתעת הרבים".
עוד כתב השופט בהחלטתו כי הטענה שהוריה של הילדה התרשלו בכך שהרשו לה לעלות אל חדר המלון יחד עם בני דודים נוספים, שאחד מהם בגיר, היא טענה חלולה שיש לדחות אותה על הסף. "אין להבין על מה מבקשת הנתבעת 2 לבסס טענה שכזו והיכן בדיוק רשלנות ההורים. היש לקבוע כי אסור להורים להרשות לילדה בגילה בעת קרות התאונה, לעלות יחד עם בני משפחה אחרים לחדר המלון ? החדר אינו מקום מסוכן ולא אמור להיות מקום מסוכן ואם הנתבעת 1 יצרה חדר שיש בו סיכון, עד כדי כך שלטענתה הוא מקים להורים רשלנות תורמת, זוהי טענה שרובצת כולה לפתחה".
_________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a0%d7%99%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%9f/
לבחינת זכאות לתו נכה, מלאו השאלון
[gravityform id="4" title="false" description="false" ajax="true"]
