מפרטי הארוע עולה כי הלקוח אשר הואשם ע"י משטרת ישראל בפלילים בעבירות של תקיפה ואיומים, מהם זוכה כאמור בסופו של דבר, התעמת עם הנהלת הסופר בטענות באשר לאיכות הבשר.
לטענת המנהל הוותיק של הסניף, הלקוח קילל אותו ואף ירק עליו, אך הודה כי לא איים עליו, כטענת המשטרה. עובד בסופר אשר ניסה להרגיע את הלקוח והניח עליו את ידו בעדינות. אך הלקוח הנסער, הדף בתגובה את העובד מעליו בשתי ידיו תוך כדי אמירה לעובד שלא יגע בו. הלקוח הודה כי קילל, אך הכחיש את היריקה והודה כי הדף מעליו את העובד שהניח עליו את ידו.
המשטרה הציגה סרטון בו רואים את העימות מכיוון גבו של הלקוח, אך שופט השלום ברמלה אייל כהן, לא קיבל את קביעות המשטרה. "ניתן להבחין בלקוח כשגבו למצלמה מבצע הטיית ראש לפנים מול המנהל. תנועות אלה מתיישבות עם אפשרות של יריקות ועם האפשרות לפיה מדובר בהנעה טבעית של הגוף אגב סערת רגשות בלבד, "ציין השופט וקבע, "אין מבחינים בתנועת רתיעה של המנהל, אשר ניתן היה לצפות לה כטבעי בנסיבות ככל אדם אשר זה עתה ירקו לעברו מטווח קצר. נסיון החיים והשכל הישר מלמדים כי כאשר יורקים על אדם, יגיב הוא, ולו תגובה טבעית ומיידית של רתיעה. לא כך קרה בענייננו. משכך, מזוכה הלקוח מעבירת תקיפה זו".
הלקוח זוכה גם מ"האיומים" שלא היה להם מאוים, אך משטרת ישראל בחרה כן להאשים את הלקוח בכך. "באשר לעבירת האיומים, המנהל עצמו העיד כי לא שמע דברי איום. משכך מזוכה הלקוח מעבירה זו", פסק השופט.
יחד עם כל אלה, זוכה האיש גם מעבירת תקיפת העובד שנגע בו, בהחלטה של זיכוי מחמת "זוטי דברים". "אין ספק בליבי, כי העובד התנהל בעדינות מול הלקוח הכועס וכי הוא לא ביקש לאיים עליו או לתוקפו. נהפוך הוא. נגיעתו בלקוח היתה קלה ועדינה. תגובתו של הלקוח מנגד, היתה לא מידתית. עם זאת, אין מדובר בתקיפה שגרמה להפלתו של העובד או שגרמה לחבלה כלשהי. מצאתי כי מדובר בדחיפה קלת ערך, אשר לא גרמה לנזק כלשהו. מדובר במעשה חד-פעמי, רגעי, שהוא תולה של כעס הרגע. הלקוח פעל כאוטומט ברגע הרלוונטי. מדובר במעשה קל ערך, אשר לא ראוי שהלקוח ויורשע בגינו בפלילים. יש לזכות את הלקוח ביחס לדחיפתו את העובד בהיות המעשה מעשה זה בגדר זוטי דברים", קבע השופט בהכרעת דין אמיצת לב וחריגה במיוחד.
