33 אלף שקלים פיצויים בשל הכפשות בתוך ועד הבית

לא מעט פעמים, 'קרבות' בתוך ועד הבית, הופכים לזירת התגוששות של אלימות מילולית. בימים האחרונים נפסק דין, בשל פרסומי לשון הרע בקבוצת הפייסבוק של הבניין ברמת אביב ג'
אייל חן |

בימים האחרונים שופטת בית משפט השלום בתל אביב, פנינה נויבירט פסקה פיצויים בסך 33 אלף שקלים כולל הוצאות, בשל פרסומי לשון הרע בקבוצת הפייסבוק של הבניין ברמת אביב ג'.

על פי התביעה, הנתבע ניהל מתקפה ממושכת, לאורך חודשים רבים, כנגד התובע, על מנת לפגוע בו ובשמו הטוב, להשפילו ולהוציא דיבתו רעה. זאת באופן אובססיבי, וממניעים נקמניים. על פי התביעה, התובע והנתבע היו שכנים לבניין והתגלע ביניהם סכסוך חריף בנוגע לועד הבית בבניין. סכסוך זה הגיע לשיאו באסיפת דיירים של הבניין המשותף שנערכה לפני מספר שנים. והחל מיום זה פרסם הנתבע שורת פרסומים בדף הפייסבוק של דיירי הבניין, אליו נחשפים עשרות אנשים, המכירים את התובע ואת משפחתו, וכן צדדים שלישיים.

לטענת הנתבע, התובע ניסה להדיח אותו מתפקידו, כינס אסיפה שלא מן המניין ללא ידיעתו וללא תיאום עם חברי הועד ובסופה מינה עצמו התובע לועד. "הזימון לאסיפת הדיירים נשלח שלא כדין, ללא ידיעת חברי הועד. האסיפה לא היתה חוקית, שכן לא עמדו לרשות התובע 10 החתימות הנדרשות לשם קיומה. האגודה לתרבות הדיור קבעה, כי מינוי התובע היה לא חוקי, והתובע הסתיר הדבר בשלב גילוי המסמכים, אך לבסוף הודה בכך", אמר השכן שנתבע בבית המשפט.

השופטת נויבירט קבעה כי בפרסומים שפרסם הנתבע הוא השתמש בכינויי גנאי כלפי הנתבע, בהם: "שקרן, נחש, פחדן, רשע, דיקטטור, עורך דין ממולח בשקל, מטנף, קונדסון, אפס, ועוד. בנוסף, בחלק מהפרסומים יוחסו לתובע שקרים וחוסר תום לב, פגמים במינויו כאחראי על קופת הבית המשותף, לקיחת כספים ועיכוב כספים, איום על הגזברית של ועד הבית, ועוד. "אמנם לא כל התבטאות מכפישה או קללה מקימה עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע. יש להתחשב באקלים החברתי בו אנו חיים, ובשימוש התדיר בשפה בוטה כשפת רחוב, ובהתאם את האפקט שעשוי להיות לכל התבטאות החורגת מן השורה, כפי שמבאר המלומד שנהר בספרו "דיני לשון הרע: קללות וגידופים מהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה, ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כב'לשון הרע' תביא להצפת בתי-המשפט בתביעות שזו עילתן", כתבה השופטת נויבירט בפסק הדין והוסיפה: "על פניו, כמעט כל אחד מהגידופים בהם השתמש הנתבע – כאשר הוא נבחן כשלעצמו – בא בגדרה של אותה שפת רחוב נמוכה, ששימוש חד פעמי בה, מתוך התלהטות יצרים, לא היה מקים עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע… לא כל אמירה הנאמרת במהלך חילופי דברים בין צדדים לסכסוך, תיחשב באופן מיידי כפרסום לשון הרע על פי החוק. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבחלק ניכר מהפרסומים הופיעו האשמות מרחיקות לכת כלפי הנתבע, ומהבוטות של חלק מכינויי הגנאי שבהם השתמש הנתבע כלפי התובע".

השופטת גם ציינה כי לבסוף פרש התובע מתפקידו בועד הבית והנתבע שב לכהן בועד הבית. "הדבר מלמד כי מסע ההתשה שניהל הנתבע כנגד התובע נשא פרי. לפרסומים המתמשכים היו השלכות. הם יצרו אוירה עוינת כלפי התובע מצידם של חלק משכניו, עמם נאלץ התובע להיפגש על בסיס יום יומי, ופגעו באיכות חייו של התובע ובני משפחתו", סיכמה השופטת בפסק הדין.

 

 


השמיצו אותך? פגעו בשמך הטוב? לבחינתך זכאותך לפיצוי מהמשמיץ יש למלא השאלון

[gravityform id="17" title="false" description="false" ajax="true"]

 


 

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות