הנאשם, כיום בן 70, הורשע לאחר הליך הוכחות בריבוי עבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בקטינה בת משפחה וכן בניסיון אינוס קטינה בת משפחה. על פי גזר הדין, הילדה, היום בת 21, נהגה ללון בדירתו של הסב מאז היתה בת 8, בין היתר בחופשות מבית הספר בחגים ובסופי שבוע ולעיתים לפרקי זמן של מספר חודשים. במהלך תקופה זו ניצל הסב את המצוקה הכלכלית בה היו נתונים הנכדה ומשפחתה על מנת לבצע בה מעשים מיניים על ידי כך שכרך את המעשים המיניים שביצע בה בתמורה כספית וקניית מתנות, כדי לרכוש את שתיקתה לביצוע המעשים.
במהלך כ-4 שנים, בהזדמנויות רבות בדירתו, דירת המתלוננת וברכבו, אנס הסב את נכדתו וביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים. בנוסף, כשהיתה בת 13 לקח הסב את הילדה למקלט בבניין מגוריו וביצע בה מעשה סדום, לאחר מכן הבטיח לה שזו הפעם האחרונה שביצע בה מעשים וקנה לה מתנות.
הרכב השופטים, הפנה בגזר הדין לפסיקת בית המשפט העליון שקבעה: "בית המשפט זה עמד לא אחת על הכיעור הרב והחומרה היתרה הטמונה בביצוע עבירות מין. הפגיעה חמורה במיוחד כאשר מדובר בעבירות מין המבוצעות בקרבן קטין או קטינה, ובפרט בעבירות מין בתוך המשפחה, בהן מנצל הפוגע את פערי הכוחות ואת הקרבה בינו לבין הנפגע. מעשים שכאלה מותירים אצל הקורבנות צלקות נפשיות עמוקות ויוצרים פגיעה בתפקודם שלכל אורך חייהם". עוד נקבע בגזר הדין כי: "השיקולים המרכזיים בענישת עברייני מין שביצעו עבירות מין בקטינים הם שיקולי גמול והרתעה, הן כלפי העבריין והן כלפי עבריינים פוטנציאליים, ויש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם וכי על העונש לשקף את חומרת המעשים וסלידת החברה ממעשים מיניים מעוותים אלה".
כאמור בסופו של דבר, בית המשפט גזר על הנאשם 17 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי לקטינה בסכום של 200,000 שקלים.
