על פי כתב האישום, במשך עשרה חודשים, פרסם חדאד, בן ה-23, בחשבון האישי שלו בפייסבוק במספר הזדמנויות קריאות למעשי אלימות וטרור כנגד אזרחים וכוחות בטחון וכן דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשי אלימות וטרור וכלפי עושיהם. הראשון, זמן קצר לאחר ביצוע פיגוע טרור בתל אביב על ידי המחבל נשאת מלחם. הנאשם שיתף סרטון שבו נראה המחבל מדבר ומבטיח כי פיגוע נוסף יתרחש בקרוב בתל אביב. לצד הסרטון הוסיף הנאשם את הכיתוב "לא משנה מה עשיתם כדי להרוס את המוניטין של השאהיד הגיבור, הוא יישאר אהוב ושאהיד פלסטין. זה הוא נשאת מלחם האמיתי, אל תזייף את המוניטין של השאהיד".
כעבור מספר חודשים, כאשר התרחשו הפרות סדר בהר הבית, על רקע ניסיונם של שני צעירים יהודים להתפלל במקום, פרסם הצעיר סרטון ובו נראות דמויותיהם של שני יהודים הנשכבים על רחבת הר הבית ומפונים מיידית על ידי שוטרים שנכחו במקום ולאחר מכן מתפתחים במקום עימותים בין השוטרים למתפללים ונשמעות קריאות "אללה הוא אכבר". לצד הסרטון הוסיף הנאשם את הכיתוב "כל אינתיפאדה מתחילה במסגד אל אקצה.. אל אקצה קו אדום… יבוא היום שלכם". וכעבור כמה חודשים נוספים, ביום שבו בוצע פיגוע ירי על ידי המחבל מוסבאח אבו סביח, פרסם הנאשם תמונה של שלושה שוטרי מג"ב עם המחבל אליה הוסיף את הכיתוב "האקצה התגעגע אליך והתבצרותך ואהבתך אליו. אריה אל אקצה אלוהים ירחם עליך". באותו היום פרסם הנאשם פרסום נוסף המתייחס למחבל אבו סביח, ובו כתב "נשבע הו חאג' שאתה אריה האקצה. אלוהים ירחם עליך".
השופטת סקפה שפירא ציינה בגזר הדין הגם שיש פערים בני מספר חודשים בין הפרסומים, יש להתייחס אל כל הפרסומים שפרסם הנאשם כאל אירוע אחד, שכן מדובר בשורת פרסומים שיש ביניהם קשר הדוק והם מהווים מסכת עבריינית אחת. "הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם הם בטחון המדינה ותושביה. העבירה שבה הורשע הנאשם מגלמת את הגבול שבין חופש הביטוי, המהווה את אחד מיסודותיה של הדמוקרטיה לבין הצורך להגן על תושבי המדינה ולמנוע פגיעה בהם ובמדינה באמצעות מעשי טרור. המחוקק בחר להגביל את חופש הביטוי במקום שבו מימוש הזכות מקים אפשרות ממשית לביצוע מעשי אלימות או טרור".
