לפני כארבע שנים, המחבל נשאת מלחם פתח באש לעבר המבלים בפאב ה"סימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, וגרם למותם של אלון בקל ז"ל ושמעון רוימי ז"ל, וכן לפציעתם של אנשים נוספים. במהלך הימלטותו, ירה גם בנהג מונית מטאוע אל קרינאוי ז"ל, בשל חששו כי יסגירו למשטרה. המחבל שהה במקום מסתור בכפר ערערה בצפון ובחלוף שבוע אותר על ידי כוחות הביטחון ונורה בחילופי אש.
מוחמד מלחם שפגש את המחבל במקום מסתור, אשר סיפר לו כי ביצע פיגוע רצחני ולבקשתו, רכש הנאשם עבור המחבל טלפון סלולרי ומסר לו אותו. מלחם הורשע בבית משפט המחוזי בחיפה על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סיוע לאחר מעשה. כאשר השופט אברהם אליקים, קבע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם הנע בין 15 ל-24 חודשי מאסר בפועל, אך בשל שיקולי שיקום וגילו הצעיר של הנאשם, קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן והטיל עליו עונש של של"צ ועבודות שירות בהיקף של 300 שעות.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון, במסגרתו ביקשה להחמיר באופן ניכר בעונשו של הנאשם, שכן "מדובר בסיוע שלא רק אפשר למחבל ליצור קשר עם תומכיו ולהגדיל את סיכויי ההימלטות שלו מזרועות הביטחון, אלא גם הפך את המחבל למסוכן עוד יותר, כמי שעלול היה לבצע פיגוע נוסף".
הרכב שופטי בית המשפט העליון קיבל כאמור את ערעור הפרקליטות והשית על הנאשם שנת מאסר בפועל, תוך שצוין כי "ערכאת הערעור אינה ממצה, בדרך כלל, את הדין". השופט אלכס שטיין ציין כי: "סיוע למחבל רצחני נופל בגדר עבירה בעלת חומרה יתרה גם כשמדובר בסיוע לאחר… עונשו של המסייע צריך שיהא חמור מספיק כדי להניא אנשים במצבו מהושטת סיוע מכל סוג לעבריין העיקרי ועל ידי כך לדלל את מאגר הסייענים". עוד נכתב בפסק הדין כי "בהטלת עונשים בגין הושטת סיוע לעבריין העיקרי לפני מעשהו, בעת ביצועו ואחריו, יש לשיקולי הרתעה תפקיד מיוחד. עונשו של המסייע צריך שיהא חמור מספיק כדי להניא אנשים במצבו מהושטת סיוע מכל סוג לעבריין העיקרי ועל ידי כך לדלל את מאגר הסייענים. דילולו של מאגר הסייענים יגרום לכך שמבצעי עבירות הזקוקים לסייענים לא יוכלו להוציא את זממם מן הכוח אל הפועל ויימנעו מלבצע את העבירות".
