חלק מבתי העסק מרגישים נפגעים מכך ואחד שכזה, בעל ציוד ומזון לחיות מחמד, תבע את אתר איזי, במאה אלף שקלים, שלא הסכימו להוריד את הביקורות שלטענתו חסרות שחר.
על פי התביעה נגד העסק של התובע התפרסמו באתר איזי שבע ביקורות לא טובות ולטענתו: "אם מאן דהו מפרסם לשון הרע אודותיי באתר, הנתבעת מעניקה ״חותם אמינות״ לאותו לשון הרע והרי היא, הנתבעת, חלק וסיוע לאותה לשון הרע. כל זאת כאשר, אין לי את האפשרות לפרסם תגובה ממשית באתר ואין לי את הידע על המקרה הספציפי, שהרי לא ידוע לי מי הוא המפרסם אשר הנתבעת העניקה לו ״חותם אמינות״ ואשר הנתבעת חוסה את פרטיו. כך יוצא, שמחד גיסא יש מפרסם לשון הרע בעל זהות ממשית לכאורה ואשר יש משקל לדבריו ולזהותו שכן הם ״מאומתים״ על ידי הנתבעת, ומאידך גיסא, אותו מפרסם אנונימי לחלוטין ואין אפשרות להגיב כדבעי לדבריו".
באתר איזי צירפו את התגובות הכלליות שהגיב בעל העסק על אותן ביקורות בתגובה נכתב:״זו תגובה שכל תוכנה שקר על מנת להכפיש את שם בית העסק. בית העסק עובד על פי הסכם התקשרות ידוע מראש. תגובה זו תיבדק על פי חוק לשון הרע״. על פי התביעה טוען בעל העסק, כי אי אפשר להגיב בצורה הוגנת לפרסומים באתר. כאשר מפרסם כותב שהתובע פגע בו, כאשר האתר מציין שמדובר בביקורת מאומתת, הדרך היחידה בה ניתן להגיב עניינית היא אם ידועה זהות המפרסם כך שאפשר יהיה לסתור את דבריו בצורה פרטנית, לרבות באמצעות הצגת מסמכים הקשורים בעניינו.
לאחר שבעל העסק שלך מספר פעמים לאתר את השגותיו אלה הגיבו לו בין השאר כי לא יוסרו שם בית העסק והפרסומים. "מסקירה קצרה של עמוד בית העסק באיזי ובפייסבוק, עולה כי מרשך בוחר לאיים על איזי, על משתמשי איזי ועל משתמשי פייסבוק, כשהוא מוצא ביקורות שאינן לרוחו, במקום להתמודד עם טענות המשתמשים השונים. ריבוי הביקורות השליליות בפלטפורמות השונות הנוגעות לבית העסק של מרשך, מעיד כי לכאורה קיימת בעייתיות בשירות הלקוחות של מרשך, או לפחות, מעיד על כך שלעיתים שירות הלקוחות של מרשך אינו מצטיין עד כדי כך שהלקוח בוחר להתלונן על כך ברשת האינטרנט ולהזהיר לקוחות פוטנציאליים", נכתב בתגובת אתר איזי שהוסיפו: "על איזי לא מוטלת חובה חוקית כלשהי למסור למרשך את פרטי המגיבים השונים באתר איזי. לא זו אף זו, לא מוטלת על איזי חובה להסיר מדפי העסק המופיעים אצלה את כל התגובות השליליות, ולהותיר רק את אלו הנושאות חן בעיני בעלי בתי העסק השונים".
