חפץ תבע בחודשים האחרונים גם את שר המשפטים אמיר אוחנה וכן את השדר יעקב ברדוגו.
חפץ טען בתביעה כי לאורך שנות עיסוקו בייעוץ תקשורת לרוה״מ ולבני משפחתו, נדרש פעמים רבות לעסוק בריסון פרסומים שליליים אודות יאיר נתניהו, במניעת פרסומים שליליים אודותיו, ולמצער בעיכובם וריכוכם של פרסומים כאלה. "לאורך השנים עסקו בעניינים אלה, לצידו של התובע, גם דוברים ויועצי תקשורת נוספים אשר פעלו בסביבתו של רוה״מ, והכל בהתאם להנחיותיהם של יאיר נתניהו והוריו", כתב חפץ בתביעה.
חפץ ציין דוגמא לפיה פעל לרכך כתבה שהיתה אמורה להתפרסם על יאיר נתניהו ביום גיוסו לצה"ל. "לבקשת אביו של הנתבע, רוה״מ, צלצל התובע גם אל ארנון מוזס, הבעלים והמו׳׳ל של ידיעות אחרונות, וביקש אף ממנו למנוע פרסום כתבה פוגענית אודות הנתבע בכלל, ובפרט ביום בו צפוי הנתבע להתגייס לצה״ל. במקביל, ניסח התובע תגובה ארוכה ומפורטת לעיתון, שכמובן עברה תחת עינו הבוחנת של רוה״מ טרם שיגורה, על מנת לוודא שהיא תואמת את הקו אותו הכתיב רוה״מ. בעקבות פעולות מקצועיות אלה של התובע, ומאמצים מקיפים מצידו, הכתבה שפורסמה בסופו של דבר אודות הנתבע בעיתון ידיעות אחרונות, פורסמה רק לאחר גיוסו של הנתבע, ולא ביום הגיוס עצמו. גם תוכן הכתבה היה מאוזן, ואף חיובי, ולא כלל מאומה מהתכנים הפוגעניים והשליליים שנכללו בפנייה המקדמית של העיתון לשם קבלת תגובה"
בהמשך התביעה, ציין חפץ כי יאיר נתניהו פרסם פרסומים שגויים לעשרות אלפי עוקביו בטוויטר, על רקע פרסום אמצעי הלחץ החריג שהופעל על עד המדינה – שנאסר לפרסום ועורר גל של שמועות. בין השאר הוא מציין ציוץ שנתניהו הבן צייץ מחדש בסוף חודש ספטמבר, ציוץ של משתמש בשם משה איפרגן, אשר עסק בכתבה שנכתבה על ידי העיתונאי אלי ציפורי, שקטע ממנה צוטט בציוץ. נתניהו הבן הוסיף כך על פי התביעה, מידע, ביאורים ומילים פוגעניות משל עצמו".
כתב התביעה מתייחס לפרסום נוסף של יאיר נתניהו, ביום בו חשף שר המשפטים אמיר אוחנה, את אותו אמצעי לחץ על חפץ שנאסר בפרסום, צייץ משתמש בשם יענקי פרבר התייחסות לדברי השר אוחנה, ובעקבותיו העלה יאיר נתניהו ציוץ משלו, המצטט את יענקי פרבר. נתניהו לא הסתפק בכך והוסיף ציוץ משלו, מטעם עצמו.
חפץ מציין בתביעתו ציוץ נוסף של יאיר נתניהו וטוען כי הוא מודע היטב למשמעות הפוגענית והחמורה של מעשיו. "יוזכר מידע גלוי, שהתפרסם בשנה האחרונה: הנתבע, שהוקלט בעת בילוי לילי על ידי נהגו בסדרת התבטאויות מביכות מצדו של הנתבע, תבע את אותו נהג תוך שהוא מגן בחירוף נפש על הזכות לפרטיות שלו עצמו", כתב חפץ והוסיף: "הנתבע טען בתביעתו כי הקלטתו ע״י נהגו נגועה באי חוקיות ־ טענה שמעולם לא הוכרעה, מאחר והתיק הסתיים בפשרה. מאידך, איסור הפרסום שהופר על ידי הנתבע בענייננו, היה צו שיפוטי בר תוקף בעת שהנתבע פרסם את שפרסם, ובכך רמס את הצו השיפוטי ברגל גסה, ביודעין ובזדון".
