בבית המשפט לעניינים מקומיים אחד מהם העיד וסיפר כי לאחר שהוא מבחין בכלב המטיל גללים "אני בודק פיזית את הצואה עם אצבע, בגלל שזה בתוך הערוגה, אני בודק אם זה צואה חמה..".
השופט דן סעדון שקיבל את עדותו הרשיעה את הנאשמת באי איסוף גללי כלב.
לפני כשנה וחצי הוטל על תושבת תל אביב דו"ח שעניינו אי איסוף גללי כלב שבחזקתה אשר הוטלו במקום ציבורי.
התושבת כפרה במיוחס לה. לטענתה, במועד הרלוונטי, סבלה כלבתה ממצב רפואי שגרם לה להיראות כאילו היא מטילה גללים, אך לא כך היה.
הנאשמת טענה כי הפקח חיפש את הצואה משך רבע שעה וסירב לבקשתה לקחת דגימת צואה הקושרת את הצואה לכלבתה.
פקח, העירייה שזומן להעיד, סיפר כי הבחין בכלבתה של הנאשמת מטיל גללים בערוגה ציבורית ברחוב הטייסים. לאחר מכן עזבה הנאשמת את המקום ולאחר כ- 40 מ', כאשר היה ברור לו כי מנוי וגמור עם הנאשמת לא לשוב על מנת לאסוף את הגללים, פנה אליה, הזדהה והסביר את מהות העבירה.
לדבריו הנאשמת טענה כי תאסוף את הגללים אך לא עשתה כן.
הפקח ציין כי בניגוד לטענת הנאשמת הוא ידע מה מספר הבית שמולו הוטלה הצואה ועל כך היה עליו לחפש את הצואה, לבקשת הנאשמת, רק בשתי ערוגות וערמה אחת בלבד של גללים טריים אכן נמצאה במקום.
מאחר והנאשמת סירבה להזדהות זומן למקום שוטר שנתן את פרטיה לפקח העירוני וגם אותו שוטר זומן להעיד ובעדותו טען כי הוא לא הבחין בעבירה ואמר כי הפקח הצביע לפניו על גללי כלבתה של הנאשמת אך הוא כמובן אינו יכול להעיד על כך מידיעתו האישית.
השופט סעדון הרשיע כאמור את הנאשמת וכתב בהחלטתו כי הפקח הבחין כאמור בכלבתה של הנאשמת מטילה גללים ולפי עדותו בחן כאצבעו כי הגללים טריים.
"גרסת הפקח לא נסתרה. למעשה, נכון יהיה לומר כי הנאשמת לא עשתה כל מאמץ לחקור את הפקח ביחס למה שראה בנוגע לביצוע העבירה או ביחס לדבריה של הנאשמת לאחר מכן כי תאסוף את הגללים שהוטלו",
כתב השופט סעדון וסיכם:
"יתר על כן, הפקח העיד כי בדק את טריות הגללים ולא רק את עצם הטלתם. הנאשמת בעדותה לא סיפקה כל הסבר חלופי המסביר את הימצאותם של גללים טריים במקום אם אלה אכן לא הוטלו על ידי כלבתה".
