תבעה את המכללה: "התואר לא מוכר במשרד החינוך"

סטודנטית שלמדה במכללת 'גרנאטה', המכשירה סטודנטים למקצועות החינוך, תבעה אותה לאחר סיום הלימודים בסכון של 200,000 ש"ח. לטענת התובעת הובטח לה שבסיום הלימודים במכללה היא תקבל תעודה המוכרת על ידי משרד החינוך ותאפשר לה לעסוק במקצוע ההוראה ולכלכל את משפחתה.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
התובעת למדה בין השנים 2003-2007 במכללה, וציינה כי במעמד הרישום ללימודים הובטח לה שהתעודה שתקבל מוכרת על ידי משרד החינוך, והדגישה כי רק על בסיס הבטחה זו נרשמה ללימודים. רק כאשר סיימה את לימודיה הבינה כי בניגוד להבטחת המכללה, התעודה שקיבלה אינה מוכרת על ידי משרד החינוך, והיא נאלצה ללמוד שנתיים נוספות במכללה אחרת.
עוד טענה התובעת כי במשך השנים ניסתה להתקבל לעבודה על סמך התעודה שקיבלה מ'גראנטה', אך ללא הועיל. היא הוסיפה כי נאלצה שלא לעסוק בתחום שבו השקיעה את מיטב כספה וזמנה, ולהתרוצץ בין מקומות עבודה, כשהיא נתקלת בטריקת דלתות.
המכללה טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה, שכן התובעת למדה באוניברסיטה בירדן שהעניקה לה תואר ראשון המוכר על ידי המדינה. המכללה, כך לטענתה, שימשה רק נציגות אדמיניסטרטיבית בלבד והייתה אחראית על רישום התלמידים בלבד.
המכללה טענה גם להתיישנות, מכיוון שהתובעת למדה בין השנים 2003-2007, כך שעילת התביעה התיישנה זה מכבר. בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות, מכיוון שלא הוברר כלל מתי נולדה עילת התביעה.
השופט סאמר ח'טיב דחה את התביעה וקבע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי המכללה הפרה כל התחייבות כלפיה. "התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענתה, שנטענה בעלמא וללא ביסוס ראייתי כדבעי, לפיה הנתבעת הפרה התחייבות כלשהי כלפיה".
השופט ציין כי התובעת לא הוכיחה קיומה של התחייבות מפי המכללה לפיה בסיום לימודים תהא זכאית לתואר שיוכר על ידי משרד החינוך. לדברי השופט לא הוכחו כל ראיות לגבי אותן טענות ולכן דין התביעה להדחות.