עורך הדין לא שילם דמי שכירות במשך שנה וחצי

בית משפט השלום בצפת קיבל לאחרונה תביעה לפינוי מושכר שהגיש בעל משרד בצפת, שהשכיר אותו לעורך דין. התובע טען שעורך הדין ניצל את מומחיותו המקצועית ואת תמימות התובע, והחתים אותו על חוזה שכירות המכיל סעיפים חד צדדים ומקפחים.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
התובע סבר כי עורך הדין הערים עליו, וכי נוסח החוזה עליו חתם, שונה בתכלית מהנוסח עליו התכוון לחתום. התובע עתר לביטול ההסכם בטענת עושק. התובע טען כי דמי השכירות על פי ההסכם נמוכים מדמי השכירות המקובלים בשוק וכי עורך הדין יצר מנגנון שאינו מאפשר לבעל המשרד לעדכן את מחיר, וכן מחייב אותו בתשלום חשבונות החשמל, המים והארנונה.
בנוסף, טען התובע, כי עפ"י אותו הסכם נקבע מנגנון לחידוש החוזה באופן תמידי ולא הגבלה ללא צורך בהסכמתו, כך שלמעשה יכול עורך הדין להמשיך לשכור את המשרד לנצח, ורק לו יש את האפשרות לסיים את השכירות. עוד טען התובע כי עורך הדין מפר את ההסכם הפרות יסודיות ואינו משלם את דמי השכירות במועדם כבר שנים.
עורך הדין מצידו כפר בטענות וטען כי מדובר בהסכם שכיורת סטנדרטי. עוד טען כי התובע הוא זה שלא גבה את תשלום שכר הדירה במועד, וכי הוא שילם עבור שכר הדירה בכל פעם עבור מספר חודשים במצטבר.
השופטת מיכל ברלינר לוי דחתה את טענת העושק של בעל המשרד, אך קיבלה את הטענות על כך שעורך הדין הפר את ההסכם הפרות יסודיות, בכך שלא שילם את דמי השכירות כסדרם ובמועדם. "טענות הנתבע לעניין אי הקפדת התובע על גביית דמי השכירות במועדם, אינן מקובלות עלי".
עוד הוסיפה השופטת כי אין חולק על כך שעורך הדין אינו משלם דמי שכירות במשך שנה וחצי, מחודש ינואר 2017. לעניין סיום השכירות ציינה כי בחוזה לא הסכימו הצדדים על מועד סיומה של השכירות, ולכן יחול סעיף 19(א) לחוק השכירות והשאילה הקובע כי אם לא הוסכם על מועד סיום השכירות, רשאי כל אחד מהצדדים לסיים את החוזה על ידי מתן הודעה לצד השני.
לסיכום קבעה השופטת כי התביעה מתקבלת ועל עורך הדין להשיב את המשרד לתובע עד ה-15/10/18. בשולי הדברים הוסיפה כי, "אני סבורה עוד כי התנהלות הנתבע בגדרי ההליך, לרבות באשר לאי הגשת סיכומיו במועד, חרף החלטת בית המשפט בעניין זה, ראוי שתיזקף אף היא לחובתו".