בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהוגשה על ידי אישה, שביקשה לקבל משמורת על כלב המשותף לה ולבעלה לשעבר. בתביעתה, טענה האישה כי אהבתה לכלב הייתה מרכזית ומעמיקה, וכי היא זו שהשקיעה את מרבית הזמן והמשאבים בטיפול בכלב, אך בית המשפט קבע אחרת והורה שהכלב יישאר אצל הגבר בין השאר מכיוון שטלטול הכלב מבית לבית אינו לטובתו.
הסכסוך בין הצדדים פרץ בעקבות פרידתם, כאשר האישה ביקשה לשמור על קשר עם הכלב. לאחר חילופי מסרונים בין השניים, בהם התובעת איימה בנקיטת צעדים משפטיים והנתבע השיב כי יגיש תלונה על הטרדה ואיומים, הוגשה התביעה לבית המשפט. האישה ביקשה סעד זמני שיסדיר את הסדרי השהות עם הכלב עד להכרעה בתביעה, ובית המשפט קבע כי הכלב יישאר עם האישה בימים שני עד חמישי, ועם הנתבע בימים חמישי עד שני.
התובעת טענה כי היא זו שטיפלה בכלב במסירות רבה והייתה זו שמימנה את רוב צרכיו, כולל רכישת מזון והתקנת שבב איתור. לדבריה, הנתבע מעולם לא גידל חיות מחמד קודם לכן, וסירובו לחלוק עמה את המשמורת על הכלב נובע משיקולי נקם בלבד. מנגד, הגרוש טען כי הוא הבעלים הרשום של הכלב וכי הוא זה שנושא בעיקר הוצאות הטיפול בו, כולל טיפולים רפואיים וחיסונים. כמו כן, הנתבע הדגיש כי הוא זה שמוכר על ידי הווטרינר כבעלים בפועל של הכלב.
מהי טובת הכלב?
השופט דחה את התביעה של האישה וקבע כי למרות שחלק מפעולות הטיפוח והגידול היו משותפות, הנתבע הוא הבעלים הדומיננטי והעיקרי של הכלב וטובת הצדדים מחייבת "הפרדת כוחות" מיידית בין בני הזוג לשעבר, על מנת שלא לגרום להחמרה נוספת במערכת יחסיהם, כך שהן "טובת הכלב" והן טובת הצדדים משתלבות האחת ברעותה, ומצדיקות בנסיבות העניין את הותרת החזקה הבלעדית על הכלב בידי הגבר בלבד.
"משך כל תקופת שהותו של הכלב ק. אצל בני הזוג, כלל המאמצים במישור הפורמלי הוטלו על הנתבע, מאמצי הטיפול, החיסון ומול הרשויות, הוטלו על הנתבע, ואין בכך שחלק מפעולות הטיפוח והגידול היו משותפות, כדי להצדיק לשלול מהנתבע את היותו הבעלים הדומיננטי יותר, כפי שאף עולה מעדות הווטרינר", כתב השופט אפרים צ'יזיק בהחלטתו והוסיף ומקום ששני הצדדים מצדיקים כי "טלטול" הכלב מבית לבית אינו לטובתו, ראוי לקבוע מקום אחד בו ישהה הכלב, ומצאתי להורות כי אין הצדקה בשל כלל האמור, לשלול זאת מהנתבע.
____________________________________________
