דרישת דמי חסות מקבלנים, הפכה להיות רעה חולה בחברה הישראלית, כאשר אנשים מגיעים ומאיימים על הקבלנים ואלה בדרך כלל מחשש לפגיעה משתפים עימם פעולה. כך היה במקרה של שלום נוריאני, בן 25 מבני ברק, אשר נגזרו עליו 28 חודשי מאסר, לאחר שבמשך חודשים הוא גבה דמי חסות משני אתרי בניה בבני ברק, כשהוא מסביר להם כי הוא "שולט בשכונה ואחראי על כל האזור".
על פי כתב האישום, הגיע נוריאני לאתר בניה בבני ברק, הסמוך לביתו, ניגש למנהל הפרויקט ואמר לו כי הוא שולט בשכונה ואחראי על כל האזור, וכי הוא לא יוכל לבנות באתר מבלי שיעביר לרשותו את יתרת הברזל של עבודות הבנייה. לאחר מכן איים עליו שאם לא יענה לדרישתו, ישרוף את כלי העבודה באתר לאחר מכן, הצביע לעבר אתר בנייה סמוך אשר קירותיו הוצתו ואמר לו: "רואה את המקום הזה אני שרפתי אותו" ובמשך חודשים נמסר לנאשם הברזל לפי דרישתו.
במקרה אחר נוריאני השליך אבנים על העובדים במקום והכריז בפניהם כי הוא "בעל הבית" של האתר וקיבל גם מהם במשך חודשים את יתרת הברזל שנותרה.
באת כוח הנאשם טענה כי עבירות הסחיטה באיומים בהן הורשע מרשה מצויות ברף הנמוך של עבירות מסוג זה והוסיפה כי הנאשם דרש יתרת ברזל שלא יועדה לשימוש מידי באתר הבנייה וערכה לא כה רב, אלא כזה שהגיע לכדי אלפי שקלים בודדים לכל היותר.
"הטיל פחד ואימה"
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, יוסי טופף, שפרט לעונש המאסר הורה לנוריאני לשלם פיצוי בסך 7,500 שקלים לשני נפגעי העבירה, ציין בגזר הדין כי המעשים בגינם הורשע הינם חמורים וכבר נקבע לגבי עבירת הסחיטה באיומים כי היא מהווה עשיית דין עצמית הפוגעת ביסודות הסדר החברתי, כמו גם במרקם חייהם ובחירותם של הנסחטים במישור האישי והכלכלי.
"הנאשם במעשיו הטיל פחד ואימה, תוך שימוש באיומים, קללות, גידופים והשלכת אבנים במטרה לקבל לידיו רכוש בעל ערך שלא כדין. לא מדובר במעשי סחיטה באיומים נקודתיים אלא במעשים מתמשכים שגרמו למנהלי אתרי הבנייה לחשוש מפני הנאשם ולהיענות לדרישותיו להעביר לרשותו את יתרות הברזל באתרי הבנייה במהלך התקופות הנזכרות. ניצול סחטני חוזר, לאורך זמן, הוא נסיבה מחמירה", כתב השופט טופף.
עוד הוסיף: "להתנהלות המתוארת מצד הנאשם פוטנציאל לגרימת נזק רב יותר מזה שנגרם, שכן נקל לשער כי האירועים המתוארים היו עשויים להסלים עד כדי אלימות פיזית של ממש כלפי מי מהעובדים באתרי הבניה".
_________________________________________________
