לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום נגד שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות ווליו בייס. כתב האישום מייחס לליפמן עבירות שימוש במידע פנים על ידי איש פנים ועבירות תרמית בקשר לניירות ערך, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.
על פי כתב האישום, במסגרת תפקידו בווליו בייס ( (Value Base עסק ליפמן בניתוח פעילות חברות נדל"ן ציבוריות מובילות ופרסום אנליזות אודותיהן, וייעץ וליווה עסקאות של חלק מהחברות. בין החברות – רני צים, גב-ים, צרפתי, דוניץ, רוטשטיין, מליסרון ופרשקובסקי.
גישה למידע רגיש
תפקידו זה העניק לו גישה למידע רגיש, ולעתים סודי, על החברות הציבוריות והמהלכים העסקיים שלהן. ליפמן ניצל לרעה את מעמדו ואת האמון לו זכה במסגרת תפקידו בווליו בייס, מטעם מנהליו ומטעם נושאי המשרה בחברות הציבוריות עמן עבד, וסחר בניירות הערך של החברות בצורה פסולה.
לפי כתב האישום, בשלושה מקרים שונים עשה ליפמן שימוש במידע פנים של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, אליו נחשף במסגרת תפקידו. ליפמן סחר בניירות הערך של אותן חברות תוך הפרת נהלי ווליו בייס בנוגע למסחר עובדיה בניירות ערך ומבלי שמנהליו ידעו על פעילותו זו.
בשניים עשר אירועים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של החברות הציבוריות בסמוך לפני שפרסם אנליזות חיוביות שעסקו בהן. ליפמן מכר את ניירות הערך לאחר פרסום האנליזה, כאשר שער ניירות הערך עלה. באנליזות שפרסם, ליפמן הסתיר את העובדה שהוא מחזיק בניירות הערך של אותן החברות ולא ציין כי בכוונתו למכור אחזקות אלו, ככל ששער הנייר יעלה. בשל התנהלות זו, מיוחסות לו עבירות של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך בדרכי תרמית לפי חוק ניירות ערך.
על מנת להסוות את המעשים, ביצע ליפמן את פעילות המסחר באמצעות חשבון הבנק של הוריו. היקף פעילות המסחר של ליפמן, המתוארת בכתב האישום, עמד על כ-3 מיליון ש"ח, והוא הפיק ממנה רווחים בסך של כ-400,000 שקלים.
