קשישה כבת 76, מחיפה, הואשמה בשני אירועים בתקיפת בעלה כבן 80, בית משפט השלום בחיפה החליט לזכות אותה מחמת הספק לאחר שקבע כי בין השאר היו בתיק מחדלי חקירה, בין השאר בכך שהמשטרה לא עשתה דבר למעט גביית הודעות מהשניים ותפיסת סכין עליה הצביע השוטר בפני המתלונן.
נגד הקשישה הוגשו שני כתבי האישום שאוחדו לתיק אחד, לפיהם הנאשמת והמתלונן נשואים שנים רבות ובמקרה הראשון, עת ישב המתלונן וצפה בטלוויזיה, התקרבה הנאשמת אליו והחלה לקלל אותו באומרה לו "יא כלב, יא חרא", ניגשה למטבח נטלה סכין נופפה אותו קרוב לפניו ובהמשך חתכה אותו בכף ידו. במקרה השני, לאחר דין ודברים בין בני הזוג האשה הכתה אותו עם מקל של מטאטא ברגליו, נטלה כפכפים והלמה בו בראשו וזרקה כיסא מברזל ופגעה בידו הימנית.
האישה מצידה, הכחישה את המיוחס לה וטענה כי בעלה פגע בעצמו והאשים אותה כדי שתעזוב את הבית, וזאת על רקע נישואיהם העכורים ואי היכולת להתגרש מטעמי דת. הסנגורית שייצגה את הקשישה, ביקשה לזכות אותה מחמת הספק וטענה כי יש קושי לקבוע מי מהצדדים דובר אמת על סמך עדות של שעה בלבד וזאת בגלל מחדלים רבים של המשטרה במהלך החקירה, כמו אי-איסוף ראיות חיוניות ותיעוד באופן לא ראוי את חבלותיו של המתלונן.
התביעה טענה מנגד כי מעדות המתלונן עלתה תמונה של מערכת יחסים אלימה מילולית, נפשית ופיזית, אשר תיאר חיי פחד, השפלה ושנאה לצד אשתו. עוד נטען, כי המתלונן תיאר את האירוע בו הנאשמת פצעה אותו עם סכין, תיאר מה קדם לאירוע ואת הסכין. עוד נטען, כי המתלונן, תיאר בפירוט את האירוע השני, בו תקפה הנאשמת את המתלונן באמצעות מקל ברגליו, נטלה כפכפים והלמה בראשו ולאחר שברח לחדר השינה הנאשמת המשיכה לתקוף אותו עם כיסא שעשוי ברזל.
חקירה שטחית ולא מעמיקה
שופטת בית משפט השלום בחיפה, מריה פיקוס בוגדאנוב, דווקא הסכימה עם טענותיה של הסנגורית וציינה כי לשם הרשעה בהליך פלילי נדרש רף ראייתי גבוה יותר ממאזן הסתברויות ולא די בכך שגרסת עדי התביעה סבירה יותר מגרסת ההגנה. ולמרות שהשופטת בוגדאנוב ציינה כי עדותה של הנאשמת, לא הותירה עליה רושם חיובי, אין די בכך כדי לקבוע ממצאים עובדתיים על פי עדות חסרה של המתלונן, שהייתה מבולבלת וחסרת עקביות באופן שלא מאפשרת קביעה של ממצאים עובדתיים.
עוד הוסיפה השופטת כי בחקירה היו מחדלים רבים והעבירה ביקורת על התנהלות המשטרה. "למעשה המשטרה לא חקרה את התיק בצורה מעמיקה ולמעט לגבות הודעות מהמתלונן ומהנאשמת, ולתפוס סכין עליה הצביע השוטר בפני המתלונן, לא נעשתה כל פעולת חקירה. הפעולות הפשוטות כגון תיעוד חבלות באופן ראוי, המאפשר זיהוי הפציעה באופן ברור", כתבה השופטת בוגדאנוב בהחלטתה.
עוד הוסיפה: "החובה המוטלת על רשות למצות את החקירה היא לא רק פועל יוצא של גרסת החשוד, ואינה חובה כלפי החשוד בלבד, אלא היא חובה עצמאית שבבסיסה החובה לחשוף את האמת העובדתית והמשפטית, להשלים את המסכת הראייתית ולהוכיח את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר… התמונה שנותרה בפניי נותרה חלקית, לא מדויקת, אשר אינה מאפשרת לקבוע את פרטי האירועים באופן מדויק, ונותר בליבי ספק האם הנאשמת תקפה את המתלונן וגרמה לו לחבלות כפי שיוחס לה בכתב האישום".
____________________________________________________
