בית המשפט המחוזי בתל אביב, חייב את ד"ר בני ברוך שכטר, רופא נשים ומטפל מיני, שהורשע במספר עבירות של מעשים מגונים במרמה כלפי שלוש נשים. ישלם לאחת המתלוננות פיצוי של 2.2 מיליון שקלים כולל שכ"ט עורך דין.
הפרשה החלה כאשר צעירה בשנות ה-20, הגישה תלונה כנגד ד"ר שכטר בטענה כי ביצע בה מעשים מיניים אגב בדיקה רפואית. בעקבות התלונה נפתחה חקירה משטרתית ובעקבותיה הוגש כתב אישום נגד ד"ר שכטר בגין אינוס במרמה ומעשה מגונה במרמה. כתב האישום כלל שני אישומים נוספים נגד נשים אחרות.
במהלך המשפט נשמעו עדויות רבות, כולל עדויות המתלוננות ועדים מומחים. לבסוף, זוכה ד"ר שכטר מאשמת אינוס במרמה אך הורשע במספר מעשים של מעשה מגונה במרמה כלפי שלוש המתלוננות. בהכרעת הדין, קבע בית המשפט כי ד"ר שכטר ביצע את המעשים ללא הסכמת המתלוננות, ובכך פגע בכבודן והפר את האמון שנתנו בו כרופא. לפני מתן גזר הדין הוגש לבית המשפט תסקיר נפגעת עבירה המתייחס למצבה של פלונית.
בעקבות זאת, פסק בית המשפט כי ד"ר שכטר ירצה 18 חודשי מאסר בפועל וכן יפצה את פלונית בסכום של 70,000 שקלים בנוסף, הוא חויב לשלם פיצויים בסכומים נמוכים יותר לשתי המתלוננות הנוספות . הנתבע והמדינה הגישו ערעורים לבית המשפט העליון, אך לאחר דיון ובקשת בית המשפט חזרו בהם מהערעורים והערעורים נדחו. בכך הפך פסק הדין בהליך הפלילי לחלוט.
"נכות נפשית משמעותית"
בעקבות הרשעתו, הוגשה נגד ד"ר שכטר תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, בה טענה פלונית כי נגרמה לה נכות נפשית משמעותית ונזקים נוספים כתוצאה מהמעשים. במסגרת התביעה, ד"ר שכטר העלה טענות בנוגע למהות הרשעתו ולמצבה הרפואי של התובעת, וטען כי הנזק שנגרם הוא שולי ונמוך. עוד הגיש ד"ר שכטר הודעת צד ג' נגד חברות הביטוח בטענה כי קיים כיסוי ביטוחי למעשיו, אך הדיון בהודעה זו הופרד מהתביעה העיקרית.
התובעת טענת שחוותה תקיפה חמורה בגיל שברירי ומעצב בסיטואציה טיפולית, תוך שהיא מצויה בעמדת "שבי" אצל בעל מרות, ומדובר בפרמטרים קריטיים להערכת נכותה שאפילו מומחית הנתבעת נאלצה להסכים להם. לטענת התובעת היא חייה את חייה כקורבן לעבירות מין קשות שבוצעו בה, תוך השגת הסכמתה במרמה ותחבולה, היא מוצפת רגשות בושה, סלידה, אשם וחשה שבוזתה והושפלה עד עפר.
השופטת אורלי מור-אל קבעה לבסוף כי הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי תקפים ואינם ניתנים לסתירה. "מעשיו של הנתבע גרמו לתובעת נכות צמיתה שהותירה בה את חותמה בכל היבטי חייה מאז האירועים ואילך. בית המשפט בהליך הפלילי כמו גם אני, התרשמנו שהפגיעה בתובעת קשה ועוצמתית. גם בהינתן קביעות בית המשפט בהליך הפלילי בנוגע למניעים שעמדו בבסיס המעשים ולמהות ההפרה החוקית, לא יכולה להיות מחלוקת שהנתבע חרג מהתנהגות סבירה, עבר על החוק וגרם לתובעת לנזק. משהוכחו נזקיה של התובעת, על הנתבע לשאת במלוא הנזק שנגרם", כתבה השופטת מור-אל.
____________________________________________
