קורבנות עבירה הם אנשים שנפגעו באופן פיזי, נפשי או כלכלי עקב עבירה פלילית.
החוק הישראלי מעניק לקורבנות עבירה זכויות שונות, לרבות הזכות לתבוע את התוקפים שלהם בהליכים אזרחיים.
עורך הדין צביקה זגלשטיין, המתמחה בדיני נזיקין, מסביר מהן הזכויות של נפגע עבירה בדין האזרחי האם וכיצד ניתן לתבוע את מי שתקף או הזיק לכם.
החוק הישראלי אינו מגדיר באופן מפורש את המונח "קורבן עבירה".
עם זאת, ניתן להסיק מהחוק כי קורבנות עבירה הם אנשים שנפגעו באופן פיזי, נפשי או כלכלי עקב עבירה פלילית.
לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, "נפגע" הוא אדם שנגרם לו נזק גופני, נפשי או כלכלי עקב תאונת דרכים.
סעיף 2 לחוק העונשין קובע כי "נזק" הוא כל נזק לגופו, לבריאותו, לנכסיו או לעסקיו של אדם.
לדברי עו"ד זגלשטיין, קורבנות עבירה יכולים לתבוע את התוקפים שלהם בהליכים אזרחיים, במטרה לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו להם.
ישנן שתי דרכים עיקריות לעשות זאת, האחת בתביעת נזיקין אזרחית והשנייה באמצעות תביעה נגררת להליך הפלילי.
"קורבן עבירה", מסביר עו"ד זגלשטיין, "הוא למעשה כל אדם שנעברה כלפיו עבירה פלילית. בגדול, לא חייבת להיות הרשעה כדי לתבוע בתביעה אזרחית, אך כדי לתבוע בתביעה נגררת של הליך פלילי צריך שתהיה הרשעה בפלילים. זה ההבדל העיקרי בין סוגי התביעות – תביעה אזרחית נזיקית לבין תביעה נגררת לפלילים".
- כלומר בתביעה נזיקית אין צורך בהרשעה של התוקף, של הפוגע?
עו"ד זגלשטיין: "נכון, כל אדם שנגרם לו עוול יכול לתבוע בתביעה אזרחית ואין כאן שום עניין של הרשעה או אי הרשעה. לנפגע עומדת הזכות לתבוע בכל ההליכים. הבדל משמעותי נוסף בין שני המסלולים של התביעות הוא משך הזמן הניתן עד להגשת התביעה. בתביעה נזיקית אזרחית ניתן להגיש תביעה עד 7 שנים מיום האירוע, זוהי תקופת ההתיישנות. לעומת זאת, בתביעה נגררת להליך פלילי ניתן להגיש תביעה עד 90 ימים מיום שפסק הדין הופך חלוט, כלומר מהרגע שבו לא ניתן לערער עוד על פסק הדין. לאחר מכן, לא ניתן להגיש את התביעה כנגררת להליך פלילי ומכאן ואילו יכול נפגע העבירה לתבוע אך ורק בתביעה נזיקית רגילה".
- לא פעם, קורבנות העבירה חוששים מלפנות למשטרה. איזו הוכחה עליהם להביא לביהמ"ש לביצוע העבירה?
עו"ד זגלשטיין: "זהו עקב אכילס של כל התביעות. במקרים רבים קשה להוכיח, במיוחד כשמדובר על אירועים שהתרחשו בין שני אנשים. קשה להוכיח גרסה כשמדובר על מילה נגד מילה. יחד עם זאת, כאשר אדם מורשע בפלילים זה הופך את ההליך לקל יותר. אם ביהמ"ש השתכנע והרשיע את האדם במעשה, בעבירה פלילית, אזי עדיף להגיש תביעה נגררת בפלילים. במקרה של תביעה נגררת, אותו השופט שהרשיע הוא גם זה שידון בתביעה הנגררת".
עוד מוסיף עו"ד זגלשטיין, כי בתביעה נגררת לפלילים אין מגבלה לסכום התביעה לפיצוי.
"גם אם ההליך הפלילי התנהל בבית משפט השלום ניתן לתבוע סכום הגבוה מסמכות ערכאה זו", הוא מפרט.
"יש בכך יתרון רב, גם בחסכון באגרות וגם בכך שהשופט מכיר את התיק, מכיר את הראיות וכיצד הקורבן נפגע וכיצד יש לפצותו. זה חוסך מהתובע את מפך הנפש של לחוות את האירוע מחדש. כשמדובר על קורבנות של עבירות מין ואלימות, היעילות שבהליך משפטי זה הוא משמעותי מאוד. נחסך מהם כל התהליך הנפשי של שוב לדבר, להעיד, להיחשף בפני אנשים ובפני ביהמ"ש. זהו צעד חשוב של המחוקק במחשבה כלפי הצדדים והמתדיינים כמו גם כלפי נפגעי העבירה".
- מה גובה הפיצויים שניתן לקבל בתביעות של נפגעי עבירה?
עו"ד זגלשטיין: "הסכומים יכולים להגיע לסכומים משני חיים. היקף הפיצוי לנפגעי עבירה בתביעה אזרחית נקבע לפי הנזקים שנגרמו לקורבן. הנזקים יכולים להיות נזקים פיזיים, נזקים נפשיים או נזקים כלכליים. נזקים פיזיים כוללים פציעות, נכויות או מוות. הפיצוי בגין נזקים פיזיים יכול לכלול את הוצאות הטיפול הרפואי, את ההפסדים הכלכליים שנגרמו עקב הפציעה, ואת הכאב והסבל שנגרמו לקורבן. נזקים נפשיים כוללים טראומה, חרדה, דיכאון או מוגבלויות נפשיות אחרות. הפיצוי בגין נזקים נפשיים יכול לכלול את הוצאות הטיפול הפסיכולוגי, את ההפסדים הכלכליים שנגרמו עקב הנזק הנפשי, ואת הכאב והסבל שנגרמו לקורבן. נזקים כלכליים כוללים הפסדים בעבודה, הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום, או הפסדים ברכוש. הפיצוי בגין נזקים כלכליים יכול לכלול את ההוצאות בפועל שנגרמו לקורבן, ואת ההפסדים הצפויים בעתיד".
