חברת יהלומים אמריקאית תיאלץ לשלם כ-19 מיליון שקלים לשתי חברות ישראליות, לאחר מאבק משפטי. החברות הישראליות טענו כי היהלומים המלאכותיים שסיפקה להם החברה האמריקאית סבלו מאיכות נמוכה, ודרשו את החזר המקדמות ששילמו ופיצוי.
הכל החל בסכסוך עסקי בין החברות הישראליות 'א.י אורות נכסים בע"מ' ו'אומגה אקו דיאמונדס בע"מ' העוסקות בשיווק יהלומים, לבין חברה אמריקאית לאספקת יהלומים סינטטיים, במסגרת ההסכם ארוך הטווח בין הצדדים, העבירו החברות הישראליות לחברה האמריקאית כ-2.5 מיליון דולר מקדמה, אך לטענתן, משלוחי היהלומים שאותם החלו לקבל נפלו באיכותם בצורה משמעותית לעומת משלוחים קודמים ולמעשה, היהלומים שהועברו לידיהן היו פגומים.
לאחר שבקשה להליך גישור, זכתה להתעלמות, הגישו החברות הישראליות תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה ביקשו שיושבו להן כספי המקדמה וכן פיצויים הולמים על נזקיהן, בסך כולל של 15 מיליון שקלים. החברה האמריקאית לא הגישה כתב הגנה, והוגשה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, המבוססת על טענות התביעה.
מסירת תביעה לחברה זרה
לפני כשנתיים השופטת טל לוי-מיכאלי, קבעה את הדרכים שבהן תימסר התביעה לחברה הזרה. אך למרות שהתבצעה מסירה כדין לנציגיה של החברה האמריקאית, זו נמנעה מלהגיש כתב הגנה במועד וכך, כעבור כחמישה חודשים קיבל הרשם ד״ר יעקב שקד את בקשת באי כוח התובעות, והוציא נגד החברה האמריקאית פסק דין בהעדר הגנה.
בשלב זה הגישה החברה האמריקאית בקשה לביטול פסק הדין בין השאר מחמת שיקול הדעת, וזאת משום שבהסכם בין הצדדים נכתב במפורש שכל מחלוקת בין הצדדים תוכרע באמצעות גישור, ומשום שאין לבית המשפט בישראל סמכות להכריע בסכסוך, וסמכות זו נתונה לבית המשפט בקליפורניה. במסגרת בקשתה לביטול פסק הדין, הגישה החברה האמריקאית כתב הגנה מנומק, למרות שהדבר נוגד את סדר הדין האזרחי החדש, מהלך שאף זכה לביקורת חריפה בהחלטה שניתנה בבקשה.
הרשם, ד"ר שקד, שדן בבקשה לביטול פסק הדין, הורה לצדדים לנהל הליך גישור, אך ההליך לא הבשיל להסכמות. לאחר התפוצצות הליך הגישור, דן השופט שקד בבקשת החברה האמריקאית לביטול פסק הדין בו הרשם שקד העביר ביקורת על התנהלות החברה האמריקאית ובאי כוחה, אך קיבל לבסוף את בקשתה לביטול פסק הדין, אך בתנאי שהנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט 3 מיליון שקלים, תוך 30 יום ממתן ההחלטה, ואז ישוב בית המשפט וידון בתביעה לעומקה.
האמריקאים זלזלו בהליך?
בפסק דינו ציין השופט שקד כי החברה האמריקאית "הקלה ראש בהליך ואף זלזלה בו", גם אם אין מדובר ב"זלזול בוטה", וכי "הבעיה העיקרית בבקשה נוגעת לסיכויי ההגנה"; כמו כן ציין השופט כי טענות הבקשה לא נתמכו בתצהיר אלא במסמך בלתי מאומת, אשר אף אינו "מזכיר במילה את סיכויי ההגנה לגוף העניין, כלומר התייחסות לטיב היהלומים". השופט גם התחשב, לדבריו, בעובדה שהנתבעת "מחזיקה בידיה 2.5 מיליון דולר שהועברו לה… כמקדמה על חשבון עמלת אספקה… כבר למעלה משלוש שנים" מבלי שסיפקה כמעט כל תמורה למעט מספר משלוחים שעמלתם מצומצמת ביחס לסכום המקדמה".
בחברה האמריקאית, הגישו שוב ערעור וכן בקשה לעיכוב ביצוע והשופטת תמר אברהמי קבעה כי דין הערעור להידחות ובמסגרת החלטתה ציינה השופטת אברהמי בין השאר כי אין מחלוקת בסמכותו של בית המשפט להתנות תנאים לביטול פסק דין וגם הסכום אותו קבע להפקדה אינו סכום גבוה ביחס לפסיקות דומות.
