בית המשפט המחוזי גזר 15 שנות מאסר על תושב פתח תקווה, 67, שביצע לאורך כחמש שנים מעשים מגונים בביתו החורגת, בהיותה קטינה. הנאשם ביצע את המעשים בקטינה מגיל 13 ועד 18, במספר רב של הזדמנויות ותוך שהוא מפעיל עליה מניפולציות רגשיות כדי לספק את רצונותיו. לצד עונש המאסר, נגזר על הנאשם גם עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 180 אלף שקלים.
הנאשם הורשע לאחר שהודה במעשיו בכתב אישום מתוקן ועל פי המתואר, המתלוננת הינה בתו של בת זוגו, כשהנאשם החל את ביצוע המעשים המיניים בהיותה של הקטינה בת 13 ועד הגיעה לגיל 18, ובאופן הדרגתי החל משיחות על מעשים מיניים ועד לביצוע המעשים המיניים בפועל. הנאשם הציג בפני הקטינה את המעשים כ"תהליך לימוד" לקראת חייה הבוגרים, כאשר הוא מנצל את אמון הקטינה, גורם לה לתלות בו ומפעיל עליה מניפולציות רגשיות על מנת שתבצע מעשים מיניים ע"פ דרישתו. בין היתר הסית את אימה נגדה, איים עליה שאם המעשים יתגלו המשפחה תתפרק באשמתה ועוד.
כאמור, מעשיו של הנאשם נעשו באופן הדרגתי, החל משיחות מיניות ולאחר מכן ביצוע מעשים מיניים, הן מעשים שבוצעו על ידו בגופה והן מקרים בהם "הדריך" אותה כיצד לבצעם בו.
בגין מעשיו נאשם והורשע בביצוע עבירות של אינוס קטינה בת משפחה, מעשה מגונה בקטינה בת משפחה, מעשה סדום בקטינה בת משפחה וניסיון מעשה מגונה.
הפרקליטות סברה כי מדובר במעשים ברף חמור ביותר, עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך. בנימוקיה עמדה התביעה על העובדה שמעשי הנאשם פגעו באופן משמעותי בשלומה הפיזי והנפשי של המתלוננת, בזכותה לאוטונומיה על גופה ובמידת אמונה בתא המשפחתי.
עוד הפנתה לחומרת נסיבות ביצוע העבירות: ביצוען כלפי בת משפחה לאורך תקופה ממושכת, תדירותן וריבוין, חומרתן, מיקומן – ביתה מבצרה של המתלוננת, התכנון המוקדם, פערי הגילים, שימוש הנאשם בכוחו וסמכותו כדי לבצע את מעשיו, איומיו כלפיה פן תספר על המעשים והפעלת מניפולציות רגשיות. מעשי הנאשם בוצעו באופן בוטה לשם סיפוק תאוותיו המיניות ולשיטת המאשימה מדובר בהתעללות של ממש. נוסף, טענה התביעה כי הנאשם לא לוקח אחריות אמיתית, הודאתו פורמלית בלבד, הוא סובל מעיוותי חשיבה וטען בשירות המבחן כי המעשים בוצעו בהדדיות. הנאשם לא עבר הליך שיקומי והנזק שנגרם למתלוננת קשה ביותר.
דמות מרכזית בבית הנערה
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה בקבעו כי מדובר בכתב אישום "חמור ביותר": "המעשים בוצעו בתדירות גבוהה, עשרות רבות של עבירות מין שבוצעו בשיטתיות תוך ניצול קרבתה של המתלוננת ותלותה הפיזית והרגשית בו. המעשים בוצעו בתחכום כשהיו לבד בבית או במכונית, הוצגו תחילה בפני המתלוננת כחלק מ"הליך לימוד", כשהאחרונה, בתמימותה רצתה באמת ובתמים להאמין שהמעשים נעשו לטובתה…. מדובר בעבירות מין קשות ומשפילות שנעשו תוך ביזוי המתלוננת והחפצתה לצורך מימוש תאוותיו המיניות".
עוד הוסיף בית המשפט: "ממד נוסף של חומרה, והוא שהעבירה בוצעה בתוך המשפחה, בידי דמות סמכותית-בעלה של אם הקטינה. נתון זה מחריף את ניצולה של הנפגעת, שכן לא מדובר רק בפער גילים ולא רק בגילה הצעיר שאינו מאפשר לה להסכים, אלא מדובר בדמות מרכזית שמצויה בביתה וב-ד' אמותיה".
באשר לטענת הנאשם כי יש להקל בעונשו מאחר והודעה במעשים וחסך זמן שיפוטי ואת עדותה של המתלוננת קבע בית המשפט: "במקרה הנוכחי, אין המדובר בהודאה מלאה וכנה ולצדה הכאה על חטא… הנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו, לטענתו המעשים המיניים בוצעו בהסכמה ומתוך הדדיות. הוא נעדר הבנה לחומרת מעשיו, אינו מבטא רגשות אמפתיה כלפי המתלוננת ואינו מכיר בנזק החמור שגרם לה".
