צו הגנה הוא אמצעי משפטי שנועד להגן על קורבנות אלימות במשפחה, הטרדה מינית או התנהגות מאיימת אחרת. הוא ניתן על ידי בית המשפט ומורה לאדם הפוגע להימנע מכל מגע או תקשורת עם הקורבן.
לדברי עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, אף שמדובר בכלי משפטי חשוב שנועד להגן על גברים ונשים שנפלו קורבן לאלימות מצד בני הזוג, מדובר בכלי שמייצר התנגשות בין זכויות בסיסיות ושלא פעם הופך לכלי שרת בידי זוגות מסוכסכים.
לפי עו"ד לב, ככל שמדובר בהגנה על בן או בת זוג, כלומר בן משפחה, עומדת לקורבן האפשרות לפנות לבית המשפט או למשטרה בבקשה להוציא צו הגנה או צו הטרדה מאיימת. כאשר מדובר על הטרדה, איום או אלימות מצד אדם שאינו בן משפחה, נקרא הצו – צו הרחקה.
"צו הגנה או צו הטרדה מאיימת", אומרת עו"ד לב, "מייצר בבסיסו התנגשות בין זכויות שונות כמו חופש הביטוי, חופש התנועה, זכות הקניין ועוד. צו הגנה ניתן להוציא דרך ביהמ"ש לענייני משפחה או דרך בית הדין הרבני, ובהתאם לחוק אלימות במשפחה. אלה גם יכולים להורות על הוצאת צו הטרדה מאיימת לפי חוק הטרדה מאיימת".
- מה מטרתו של צו הגנה?
עו"ד ענבר לב: יש סעיף מאוד ספציפי בחוק למניעת אלימות במשפחה. אם בן הזוג היה אלים פיזית או נפשית והאירוע קרה בסמוך למועד שבו הוגשה הבקשה, סביר להניח שאם הוכח מקרה האלימות אז יינתן צו הגנה במעמד צד אחד. כאן, משמעות הדבר היא שבתוך 7 ימים על ביהמ"ש להזמין את שני הצדדים לדיון, לבחון את הטענות של הצד השני ולהחליט אם להוציא את הצו ל3- חודשים, ובהמשך אף יש לו אפשרות להאריך עד חצי שנה. כאשר מדובר על צו הטרדה מאיימת, הוא ניתן במקרים שבו בן או בת הזוג מטרידים או בולשים. גם במקרה זה יינתן הצו למשך 3 חודשים ועד חצי שנה.
- מה קורה לאחר פקיעת תוקפו של הצו?
עו"ד לב: "במידה והאירועים חוזרים על עצמם אז יש עילה אחרת להוצאת צו נוסף. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אירוע אחד די בו להוצאת צו וככל שמצטרפים אירועים נוספים אז גם. אותם אירועים צריכים להתרחש בסמוך למועד הגשת הבקשה. עדיף שטרם הפנייה לבית המשפט תוגש תלונה למשטרה. כאשר מגיעה למשטרה תלונה על אלימות פיסית, היא, במרבית המקרים, תוציא צו הרחקה ל-7 ימים, את הצו הזה אפשר לבקש בהמשך להאריך בבית המשפט".
עוד מוסיפה עו"ד לב, כי כאשר מוגשת הבקשה במעמד צד אחד, "על המבקש", היא אומרת, "ליצור סיפור שיש בו ראשית ראייה לכך שהייתה אלימות כלשהי. כך הדברים אמורים להתנהל, אך לצערי, יש מעין אפליה מתקנת ע"י ביהמ"ש, בניסיון 'להגן' על אותן נשים. בפועל, כמעט כל הבקשות לצווי הגנה במעמד צד אחד מתקבלות, לפעמים גם ללא ראיה כלל".
עו"ד לב משחזרת מקרה בו ייצגה גבר שאשתו הגישה בקשה לקבל צו הרחקה. "זה היה בערב פסח", היא מתארת, "אותה אישה לקחה את החוק ונתנה את הכותרות לכל סוגי האלימות האפשריים אך לא פירטה. כתבה שהגבר בולש אחריה אך לא פירטה מתי, אמרה שהיא מרגישה אלימות פיסית אך לא סיפקה מידע נוסף. כל התלונות נשארו ככותרות. בערב חג הפסח הוא קיבל אוטומטית צו הגנה. הוא בילה את החג במכונית ללא ילדים, מורחק ממנה ומהבית. לאחר שבוע התקיים הדיון, הגשתי כמובן תגובה וטענתי ארוכות, הצו בעניינו בוטל כמובן. יש פסיקה חד משמעית שמתארת מהן הסיבות שבגינן יש להורות על הוצאות צו. הכוונה היא שגם אם לא טוב לבני הזוג, גם אם הם צועקים זה על זה, זו לא עילה להוצאת צו אלא צריך עילה ממשית".
