בני זוג שרכשו דירה בחולון נדהמו לגלות שמכפיל החניה שסופק להם אינו מתאים למידות רכבם. בעקבות זאת, הגישו תביעה לבית משפט השלום בבת ים נגד המוכרת בטענה להטעיה, וטענו שיש לבטל את העסקה. סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת רונית אופיר, קבעה כי הרוכשים לא ידעו על מידות החניה לפני החתימה, מה שמצדיק את ביטול החוזה והורתה על חיוב היזמית בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל.
לפני מספר שנים, רכשו בני זוג דירת ארבעה חדרים בחולון תמורת למעלה משני מיליון שקלים, כולל חניה במכפיל חניה. לאחר שנכנסו לדירתם, גילו רק כעבור שלושה חודשים שהחניה קטנה מדי ולא מתאימה לרכבם. בתביעה שהוגשה שנה לאחר מכן, טענו הרוכשים כי חניה נוחה וזמינה הייתה תנאי הכרחי בעסקה. לטענתם, אם היו יודעים שהחניה אינה עומדת בדרישות משרד התחבורה ואינה מאפשרת שימוש סביר, לא היו חותמים על ההסכם.
המוכרת טענה מנגד שהחניה עומדת בכל התקנים הנדרשים, תואמת להסכם ולפי הנחיות משרד התחבורה. לטענתה, הרוכשים ראו את החניה לפני החתימה ואישרו אותה, ולכן אין מדובר בפגם שמצדיק ביטול העסקה.
השופטת אופיר מינתה מומחה לבדיקת טענות הצדדים, שקבע כי מכפיל החניה לא עומד בדרישות התקן של משרד התחבורה. רוחב החניה קטן ב-90 ס"מ מהרוחב המינימלי הנדרש, ועבודת עמודי מתכת משני צדי המכפיל מונעת פתיחת דלתות הרכב וירידה ממנו. למעשה, קבע המומחה, יש לרדת מהרכב טרם החניה.
"עניין מהותי"
השופטת אימצה את ממצאי המומחה והדגישה כי הבדיקה נערכה באמצעות רכב "סופר מיני", ושהחניה אמורה להתאים לרכב בגודל רגיל. "מידות החניה אינן מאפשרות שימוש סביר ברכב בגודל סטנדרטי", כתבה בהחלטתה.
לאחר בחינת טענות הצדדים לגבי ידיעת הרוכשים על גודל החניה לפני החתימה, העדיפה השופטת את גרסת הרוכשים, לפיה המידע נמסר להם רק אחרי הכניסה לדירה. היא ציינה שנציג היזמית הודה כי מכפיל החניה נמסר לרוכשים רק במאי 2020, שלושה חודשים לאחר הכניסה לדירה.
השופטת קבעה ש"מגבלות החניה היו עניין מהותי שהיה על היזמית לגלות לרוכשים". מאחר שלא עשתה זאת, זכאים הרוכשים לבטל את החוזה מחמת טעות וכתוצאה מכך, פסקה השופטת על ביטול הסכם המכר.
________________________________________
