שתי נשים, בנות זוג לשעבר, ניהלו מערכת יחסים ארוכה במשך עשור. במהלך תקופה זו, אחת מהן הביאה לעולם שלוש בנות באמצעות תרומת זרע. לאחר הפרידה, עתרה האישה שאינה האם הביולוגית להכרה כאם הילדות.
זוגתה לשעבר התנגדה וטענה שהחלטת הלידה הייתה שלה בלבד, שכן התובעת לא הקריבה את גופה לצורך ההיריון. השופטת קרן גיל קבעה שהראיות מצביעות על כוונת הורות משותפת מובהקת, והעניקה לתובעת צו הורות פסיקתי וחייבה את האם הביולוגית לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך41 אלף שקלים.
על פי התביעה, קשר הזוגי נמשך כעשור, ובמהלכו ילדה אחת מהנשים תאומות בנות 8 ובת נוספת בת 5, כולן באמצעות תרומת זרע אנונימית. השתיים שינו את שם משפחתן לשם משותף שהוענק גם לבנות, ופנו לעורכת דין כדי להסדיר את הורות התובעת על הבנות. עם זאת, מסיבה לא ברורה, התהליך לא הושלם, והן נפרדו. בינואר 2022, עתרה האישה שאינה האם הביולוגית להשלמת התהליך ולהכרה בה כאם הבנות.
אם מסורה ומעורבת
התובעת טענה שהילדות נולדו מתוך כוונת הורות משותפת, ושמאז לידתן היא שימשה כאם מסורה ומעורבת. היא ביקשה צווי הורות פסיקתיים שיכירו באימהותה, יחד עם קביעת אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים, לטובת הילדות. מנגד טענה האם הביולוגית שההחלטה להביא את הבנות לעולם הייתה שלה בלבד, ושהתובעת לא הייתה מעורבת ישירות בהיריון או בתרומת הביציות.
השופטת גיל דחתה את טענות האם הביולוגית וקבעה שהילדות נולדו מתוך כוונה משותפת של שתי הנשים. היא ציינה שהלידות התרחשו במסגרת זוגיות ארוכת שנים, וכללו שינוי שם משפחה משותף ופנייה לעורכת דין להסדרת ההורות.
בנוסף, התובעת הייתה מעורבת באופן משמעותי בתהליך, כולל בחירת תרומות הזרע, ליווי לבדיקות ההיריון והזרקת הורמונים בטיפולי הפוריות. היא הייתה מעורבת גם בחיי הילדות לאחר לידתן והוצגה כאימן במוסדות החינוך. גורמי מקצוע תמכו בהכרה בתובעת כאם, וציינו שהילדות מכנות את שתי הנשים "אימא" ומגדירות את עצמן כבנות לשתי אימהות.
בסיכומו של דבר השופטת העניקה לתובעת צו הורות פסיקתי, הכירה בה כאם הבנות וקיבלה את התביעות לאחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים.
____________________________________________
