בימ"ש מחוזי ת"א, בראשות השופט שאול שוחט, והשופטים עינת רביד ונפתלי שילה, דחו ערעור של היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, אותו הגיש בשל מתן צווי הורות פסיקתיים לקטינות ללא הגשת תסקיר. בית המשפט גם חייב את המדינה בהוצאות בסך 20 אלף שקלים. "ככל שההורה הנוסף מתפקד כהורה לכל דבר ועניין, לא רלוונטית השאלה האם כיום הזוגיות איתנה. כשם שלא ניתן לפגוע בהורות גנטית בעקבות משבר ביחסים בין ההורים, הוא הדין להורות מכוח זיקה לזיקה", לשון פסק הדין.
מדובר בבנות זוג המנהלות משק בית משותף מאז שנת 2010. לאחר כשנה במסגרת הכנת תעודת זוגיות בארגון "משפחה חדשה", חתמו המשיבות על תצהיר שבו הצהירו שהן בנות זוג ידועות בציבור המנהלות משק בית משותף. הן שכרו יחד דירות, הן מנהלות חשבון בנק משותף, הן שינו את שמות משפחתם על מנת ששמם יהיה זהה והודיעו הדדית שכל אחת מהן תהיה מוטבת בקופות גמל ובביטוחי החיים של בת זוגה.
במקביל, חתמו על הסכם להורות משותפת שבמסגרתו הסדירו את ההורות המשותפת של הילדים שכל אחת מהם תביא לעולם והסכימו שכל אחת תאמץ את הילדים שייוולדו לרעותה. השתיים רכשו מנות זרע מאותו תורם זרע. ונולדו להן שלושה ילדים ולאחר לידת הילד השלישי הגישו בקשה לבית המשפט קמא ועתרו לקבלת צווי הורות פסיקתיים כך ששתיהן תוכרנה כאימהות של שלושת הקטינים.
צו ללא תסקיר
היועמ"ש השיב לבקשה וטען שבהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ניתן להסכים למתן צו הורות ללא עריכת תסקיר רק ביחס לילד השלישי שהבקשה הוגשה בגינו בתוך 90 יום ממועד לידתו. ביחס לשתי הקטינות דרש היועמ"ש שיוזמן תסקיר, מאחר שהבקשה הוגשה יותר משנה ממועד לידתן.
בהתאם לכך, ניתן צו הורות פסיקתי ביחס לקטין בלבד ולאחר שהצדדים הגישו את טענותיהם ביחס לדרישת היועמ"ש למתן צו להגשת תסקיר בכל הנוגע לקטינות בטרם שיינתנו הצווים וכתנאי לנתינתם, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שדחה את עמדת היועמ"ש והעניק צווי הורות פסיקתיים לקטינות מיום לידתן, וזאת מבלי שהוגש תסקיר.
היועמ"ש הגיש ערעור על ההחלטה והמטרה היא לאפשר לילד חיים "במסגרת משפחתית וודאית… ולצמצם ככל האפשר, את החשש שבעתיד המערכת המשפחתית תתערער ותשרור אי ודאות בנוגע לזיקתו של הילד לבן או בת הזוג של ההורה הביולוגי". יש לבחון את הכוונה המשותפת להוריית קטינים והמחויבות ההורית כלפיהם, כשהבקשה לכינון הורות מוגשת בשיהוי. התסקיר נועד לתת תמונה משפחתית כוללת, לבדוק את הכוונה להורות משותפת וכן לבחון מדוע הבקשה הוגשה בשיהוי והאם הדבר מעלה חשש לגבי המחויבות של בן או בת הזוג כלפי הקטין.
הרכב השופטים לא קיבלו את ערעור היועמ"ש וציינו כי הוא לא הכחיש במסגרת הדיון שהתקיים את טענת ב"כ המשיבות, כי במקרים רבים ודומים, לא הגיש המערער ערעור על אף שניתנו צווי הורות פסיקתיים ללא תסקיר ואכן לטענת השופטים קשה להלום "אכיפה בררנית" דווקא ביחס למשיבות.
"לא תעודת ביטוח"
"יש לדחות את טענת המערער לפיה מטרת התסקיר להוות מעין 'ביטוח' למקרה בו חלילה יתגלע סכסוך בין בני/בנות הזוג ותוגש בקשה לביטול צו הורות הפסיקתי", כתבו השופטים. "בכל הכבוד, יש לתמוה על טענה זו. התסקיר אמור לבחון את התפקוד ההורי של מבקש צו ההורות ולא את התפקוד הזוגי. צו הורות פסיקתי דינו כדין הורות גנטית ולא מדובר בהורות 'פריכה' שניתן לבטלה".
עוד נכתב בפסק הדין כי "אין שום הצדקה שהתסקיר יבחן את היחסים הזוגיים של מבקשי צו ההורות ויש לבחון את השאלה הרלוונטית היחידה והיא האם התפקוד ההורי של ההורה שאינו ביולוגי הוא טוב וטובת הקטין להכיר בו כהורה נוסף. ככל שההורה הנוסף מתפקד כהורה לכל דבר ועניין, לא רלוונטית השאלה האם כיום הזוגיות איתנה. כשם שלא ניתן לפגוע בהורות גנטית בעקבות משבר ביחסים בין ההורים, הוא הדין להורות מכוח זיקה לזיקה".
לצפייה ודירוג כבוד השופט שאול שוחט
