בית המשפט העליון קבע פה אחד כי על רשות האוכלוסין להנפיק לעותרות, זוגות נשים, תעודות לידה מתוקנות שישקפו את מעמדן כאימהות של ילדיהן המשותפים.
במרכז ההליך דנן 9 זוגות של נשים לסביות שהביאו ילדים לעולם והסתייעו בתורמת זרע אנונימית. הזוגות פנו למשיבים (שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה) בבקשה כי ינפיקו לילדיהן תעודות לידה מתוקנות שכוללות את שמותיהן של שתי האימהות: הן האם היולדת, הן האם שמעמדה ההורי הוסדר בהליך משפטי (צו אימוץ או צו הורות פסיקתי). רשות האוכלוסין סירבה בטענה כי תעודת הלידה היא מסמך שמשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה, וככלל היא מסמך אשר "קופא בזמן".
ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן קיבל את עמדת המשיבים שלפיה תעודת הלידה נועדה לתעד את זהותו של היילוד בנקודת הזמן הראשונית של חייו: עם אירוע הלידה. לצד זאת, ממלא מקום הנשיא דחה את עמדת המשיבים שגרסה כי תעודת הלידה נועדה לשקף אך הורות ביולוגית. צוין כי לעמדה זו אין אחיזה לשונית, וכי היא עשויה לפגוע בעיקרון טובת הילד.
הורות משפטית
ממלא מקום הנשיא הדגיש שככל שמצב הדברים המשפטי הוא שבעת הלידה היו ליילוד שני הורים, הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שכוננה משפטית. צוין כי לאחר הסדרת המעמד ההורי, במישור הדין המהותי, הורותם של שני ההורים – ההורה הביולוגי וההורה הלא ביולוגי – היא הורות שווה, אשר כוללת את אותו סל זכויות וחובות הוריות.
לפיכך, נקבע שאין מקום להבחין בין ההורים במישור הרישום, כאשר במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים. צוין כי לכך עשוי להתלוות מסר פוגעני שלפיו מדובר בקשרים שונים בטיבם ובמהותם, וכי בעוד הורות ביולוגית היא הורות "אמיתית", הורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות "על-תנאי". ממלא מקום הנשיא קבע כי אין לקבל מסר מסוג זה.
על רקע תשתית זו, נקבע כי כאשר הורותה של האם הלא ביולוגית כוננה באמצעות צו הורות פסיקתי בעל תחולה רטרואקטיבי ליום הלידה, יש להנפיק תעודות לידה מתוקנות שכוללות את שמות שתי האימהות. תוצאה זו, הובהר, נובעת באופן ישיר מהקביעה השיפוטית שלפיה בעת הלידה הייתה האם הלא ביולוגית אמו של היילוד.
