שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, גזרה על איברהים משהארה, אשר הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות הסתה לטרור, תשעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו וקנס בסך 2,000 שקלים או 20 ימי מאסר תמורתו.
הנאשם הורשע בגין שני פרסומי "סטורי" ברשת החברתית אינסטגרם, שבהם נראו תמונות מאירועי הטבח שהתרחש בישראל ביום 7.10.23 ולצדן כיתובים המביעים גילויי שמחה לנוכח המעשים. התביעה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שמונה לחמישה-עשר חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית וביקשה לגזור על הנאשם אחד- עשר חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע וקנס.
עבירות הפוגעות בציבור
ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שבין חמישה לשישה-עשר חודשי מאסר בפועל, ולגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל.
בגזר הדין הדגיש בית המשפט את הפגיעה שיש בעבירות בביטחון הציבור ובשלומו, את העובדה שלצד התמונות שפורסמו הוצג מלל המרמז על עידוד לבצע מעשים דומים ואת הקלות הרבה- לחיצת כפתור בלבד- שבה ניתן להפיץ פרסומי הסתה ולהרחיב את החשיפה אליהם.
עוד הדגיש בית המשפט את עיתוי הפרסומים: הפרסום הראשון נעשה ביום הטבח עצמו, כאשר היקף האסון שאירע היה עדיין בלתי ידוע ובלתי נתפס, וסכנת ההתלקחות לגזרות נוספות הייתה מוחשית. הפרסום הנוסף נעשה כשבוע ימים לאחר מכן, לאחר שכבר התבררו ממדי הזוועה, ולא ניתן לפטור את היסוד הנפשי שנלווה אל מעשה הפרסום כקלות ראש או חוסר הבנה. החלטתו של הנאשם לשוב ולפרסם פרסום המשבח את מעשי הטרור שבוצעו נעשתה מתוך מודעות מלאה למשמעות הדברים.
בית המשפט ציין כי העבירות שאותן ביצע הנאשם הפכו, לדאבון הלב, לנפוצות מאד, ופרסומים דוגמת זה שפרסם הנאשם הציפו את הרשתות החברתיות וגאו סביב אירועי ה- 7.10.23. נקבע כי גם אם כל פרסום כשלעצמו אין בו כדי להוביל אדם לבצע מעשה אלימות או טרור, הרי שלריבוי הפרסומים יש אפקט סינרגטי, המקים חשש כי דברי השבח לטרור יעברו מעולם השיח אל עולם המעשה.
הצורך בהרתעה
עוד ציין בית המשפט כי בפרסומים ישנה שמחה גלויה לאידה של מדינת ישראל בשעתה הקשה ביותר, על ידי מי שהוא תושב ישראל בעצמו, עובדה שהיא מקוממת ומכעיסה. לצד זאת צוין, כי תכלית העבירות שבביצוען הורשע הנאשם אינה להגן על הציבור מפני פגיעה ברגשותיו, אלא להגן מפני הסכנה שדברי ההסתה יובילו למעשים על ידי מי מחבריו או עוקביו של הנאשם, או משתמשים אחרים ברשת החברתית שנחשפו לחשבון שלו.
התמונות והכיתובים שפרסם הנאשם, בפרט ביום 7.10.23, עלולים היו ליצור אצלם רושם שגוי שמדינת ישראל הוכרעה על ידי מחבלי החמאס ועוזריהם, ועובדה זו הגבירה את הסכנה כי מי שנחשף לפרסומים יקום גם הוא לעשות מעשה שתכליתו לסייע לאותם מחבלים.
לבסוף התייחס בית המשפט להיקף תופעת ההסתה לאלימות ולטרור ברשתות החברתיות, לסכנה הגלומה בה לביצוע בפועל של מעשי טרור ואלימות, לעובדה כי תופעת ההסתה עודה נמשכת וכך גם מעשי טרור ברחבי הארץ ולחובה להחמיר בענישה מתוך שיקולי הרתעה כללית.
________________________________________________
