אדם נורמטיבי, פגש אישה אישה מכורה, עם בעיות נפשיות והחל לקיים עימה קשר, חמישה ימים מאוחר יותר היא טענה כי הוא תקף אותה והוגש נגדו כתב אישום בגין איומים ותקיפה. בית משפט זיכה אותו מאשמה, לאחר שקבע כי החבלות שנמצאו בגופה היו ישנות וכן המעשים שהיא מייחסת לנאשם הם פרי חרדותיה, כתוצאה משימוש בסמים וריטלין.
על פי שני האישומים שהוגשו נגד הנאשם, כחמישה ימים ניהלו הנאשם והמתלוננת קשר זוגי במהלכו התגוררו בבית הנאשם בבאר יעקב. באחד הערבים, ללא כל וויכוח מקדים, תקף אותה הנאשם במכת אגרוף בפניה ובידה השמאלית, וכן היכה אותה עם חפץ. באישום השני לטענתה במקרה אחר, ללא כל ויכוח מקדים, תקף אותה הנאשם את המתלוננת במכת אגרוף לידה הימנית ובתגובה הכתה בו בפטיש במרפק השמאלי, ואמרה לו שלא ירביץ לה.
בהמשך, נכנסו השניים לרכבו של הנאשם ונסעו למסעדה שבבעלותו ושם תקף אותה בבעיטות בגופה ובישבנה. בהמשך, הנאשם עזב את המסעדה ונסע ואז הנאשם אמר לה שייקח אותה לפרדס ויראה לה מה זה. במהלך הנסיעה, תקף אותה במכות אגרופים רבות בפניה ובגופה.
"רק נתתי לה לישון אצלי"
הנאשם כפר באישומים וטען כי כלל לא היתה לו זוגיות עם המתלוננת ואפשר לה ללון אצלו כיוון שלא היה לה איפה לישון. לעניין סימני החבלה, טען כי הבחין בסימן כחול על ידה עוד במועד היכרותם בתחנת דלק, משם אסף אותה. הנאשם הכחיש כל אלימות כלפי המתלוננת, ולהיפך – לטענתו היא זו שנהגה כלפיו באלימות, ומדובר במי שסובלת מבעיות נפשיות
שופטת בית משפט השלום ברמלה, רבקה גלט, שקיבלה את טענות הסנגור, וזיכתה את הנאשם ציינה בהכרעת הדין כי קיים פער בלתי ניתן לגישור, בין כנותה של המתלוננת בשעת העדות, ובין כמות הקשיים הקרדינליים העולים בעת בחינת הראיות לאשורן. "תיאורי המתלוננת את אופן תקיפתה בידי הנאשם בעיצומה של הנהיגה בכביש בין עירוני, נשמעו בעייתיים ובלתי משכנעים, מבחינה פיזיקלית פשוטה", כתבה השופטת גלט בהכרעת הדין.
"מיליון מכות בראש"
עוד הוסיפה השופטת: "גם לאחר שלקחתי בחשבון את כישוריו האתלטיים עליהם העיד בעצמו לפי תומו, קשה להבין כיצד יכול היה לבעוט בה, לרבות בפלג גופה העליון, ולהכותה "מיליון מכות בראש" כטענתה, כל זאת בזמן שהיא יושבת לצדו ובעודו נוהג ברכב במהירות בין עירונית. לא פחות מזה, קשה להבין כיצד הצליח לבעוט בחלק הפנימי של ירכיה, בשוקי רגליה, ובצד הימני של גופה (הרחוק ממנו(, בשעה שהוא אוחז בהגה, והיא יושבת לימינו. לכל השאלות שהופנו אליה בנקודות אלה, לא היה בידיה לתת הסבר ממשי".
השופטת גלט אף הוסיפה: "עולה בליבי ספק שמא המעשים שהיא מייחסת לנאשם הם פרי חרדותיה, עליהן העידה. יובהר שוב, שוכנעתי כי עדותה אודות הפחד והחרדה שאפפו אותה, היא אותנטית, אך עולה בליבי חשש כבד כי תחושותיה אלה נבעו מהשפעת הסמים והריטלין, ולאו דווקא בשל מעשים כלשהם מצד הנאשם".
_________________________________________
