מה שהתחיל בגזר דין של 30 חודשי פסילה וקנס של 2500 שקלים, בגין נהיגה בשכרות, הסתיים בבית המשפט המחוזי בהסכמה של המדינה לביטול גזר הדין וזיכוי הנהג, זאת לאחר שהוברר כי הוא עוכב על ידי פקחית של סיירת לביטחון עירוני בתל אביב, שאין לה כל סמכות לעכב נהגים בשל חשד לנהיגה בשכרות.
המקרה ארע כאשר הנהג נסע ברכבו בשעת לילה מאוחרת ברחוב בגין בתל אביב ופקחית סל"ע עיכבה אותו, לאחר שטענה שהנהג נראה לה שיכור מאופן נהיגתו עד שיגיע שוטר לבצע לו בדיקת שכרות. היא לא הציגה את עצמה ואת תפקידה, "ביקשה" מהנהג את מפתחות הרכב והוא נתן לה, וששאל הנאשם אם יכול להמשיך בדרכו אמרה לו שלא, ושעליו לחכות לשוטר. כל זאת – ללא שיש לה סמכות בחוק לעכב נהגים בשל חשד לנהיגה בשכרות.
לאחר כעשרים דקות הגיע שוטר שדרש מהנאשם לבצע בדיקת שכרות, והנאשם סירב פעם אחר פעם והתנהג בצורה בוטה קילל את השוטרים ואת הפקחית אך למרות זאת השוטרים נהגו עימו בנימוס ובמקצועיות וביקשו ממנו להיבדק וזה סירב לאחר הסבר והבנת המשמעות של הסירוב, שהחוק קובע חזקת שיכרות אם נאשם מסרב לבצע בדיקה והסיבה היתה: "כי אני לא אוהב אותך".
נגד הנהג הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה, שם הודה בנהיגה ובסירוב אך טען שהסירוב שלו לבדיקה חוקי כי העיכוב הראשוני שלו על ידי הפקחית היה לא חוקי ולפקחית אין סמכות לעכב בגין נהיגה בשכרות והיא פעלה בחוסר סמכות תוך שהיא מציגה לנאשם מצג של סמכות. התביעה טענה שהסמכות של הפקחית נובעת מסמכות עיכוב בידי אדם פרטי ושהגעת השוטר מרפאת את הפגם ככל שהיה קיים בעיכוב על ידי הפקחית.
שאלת הסמכות
בית המשפט לתעבורה, סגן הנשיא עופר נהרי, קבע שגם אם העיכוב היה לא חוקי זה לא משנה כי לאחר מכן הגיע השוטר והפגם נרפא והכל בסדר בדרישה ובסירוב, שמשמעותן שכרות, ובכל מקרה אפשר ללמוד על שכרות מהותית גם מהתנהגות הנאשם בשטח ומהמאפיינים. ועם כל הכבוד לזכויות העיכוב החשובות של הנאשם, הן אינן חזות הכל והפקחית פעלה כדי לשמור על ביטחון הציבור. בית המשפט לא דן לעומק בסמכות העיכוב של הפקחית וכך, הנאשם הורשע בנהיגה בשכרות ונגזר עליו עונש של 30 חודשי פסילה.
לאחר ההרשעה, עו"ד יואב נוריאלי שייצג את הנהג מטעם הסניגוריה הציבורית הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובו הדגיש כי האירוע עצמו נולד ב"חטא", בחוסר חוקיות מובהק, כי סמכות עיכוב בידי אדם פרטי רלוונטית רק בעבירות פשע ואלימות ולא בסוג זה של עבירות.
במהלך הדיון שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן יוסף, הביע את דעתו שהעיכוב הלא חוקי הראשוני, משמיט את הקרקע תחת המשך העיכוב על ידי השוטר, חזר ואמר שמדובר בפגיעה חמורה בזכויותיו של הנאשם. הפרקליטות מצידה, ניסתה לדבר על חומרת העבירה ועל איזון בין הזכויות אך עד מהרה הסכימה לקבלת הערעור, בשל אי חוקיות העיכוב על ידי הפקחית, והנאשם זוכה.
_______________________________________________________
