שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, זיכתה את יגאל לוי, מנהל השקעות בתחום הפנסיה והגמל בחברת אקסלנס הפועלת בתחום שוק ההון, הביטוח, הפנסיה והגמל. לוי הואשם בתרמית בניירות ערך. שאר הנאשמים הורשעו כבר בפרשה. "המאשימה היא שצריכה להוכיח שהנאשם ביצע את העבירות", כתבה השופטת אגמון-גונן בפסק הדין והוסיפה: "ואת זה היא לא הצליחה לעשות".
כתב האישום הוגש במקור כנגד שלושה אנשים נוספים בכירים מאד בשוק ההון, באחת מפרשיות התרמית הגדולות שנחשפו בשוק ההון בישראל. מדובר בפעולת מרמה רחבת היקף שבוצעה לאורך תקופה ממושכת של כשנתיים, תוך ניצול כספי החוסכים בקופות גמל ופנסיה בהיקפים עצומים ע"י אנשי שוק הון בכירים ומנוסים. העבירות בהן הורשעו הנאשמים בתיק זה על פי הודאתם, השלושה האחרים, הן עבירות כלכליות חמורות הפוגעות במשקיעים ובחוסכים, בשוק ההון ובכלכלה כולה. השלושה, משה גולדמן, שאול מאור והדר אשרת, שהיו דמויות מפתח בשוק ההון בשעתו, הודו באישומים במסגרת הסדרי טיעון, הורשעו ונגזר דינם לעונשי מאסר בפועל.
המדובר היה בתכנית תרמיתית מקיפה, שהשפיעה על שערי ניירות ערך, ופגעה בחוסכים, בכולנו. הרווחים שהופקו כתוצאה מפעילות זו עמדו על כ-4 מיליוני שקלים, שחולקו בין המעורבים האחרים שהודו, תוך שימוש בחברות וחשבונות בנק בכל העולם. שיעור הגניבה (הפגיעה בחוסכים) עמד על כ-3 מיליוני שקלים.
תרמית בהיקף מצומצם
ללוי היו מיוחסות עבירות של תרמית בניירות ערך בהיקף מצומצם בשולי הפרשה, בשני מועדים ממוקדים, האחד בנובמבר 2008, והשני בדצמבר 2008. המאשימה טוענת, כי הנאשם, שהיה ברוקר באקסלנס, אחת מקרנות ההשקעות הגדולות, סיכם עם שאול מאור (אחד הנאשמים שהודו והורשעו), כי שאול מאור יקנה מניות מדויטשה בנק, ימכור אותן לאקסלנס, במחיר גבוה מהמחיר בו קנה אותן, וכי השניים יתחלקו ברווח שנוצר.
הנאשם עבד, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, כמנהל השקעות בתחום הפנסיה והגמל בחברת אקסלנס הפועלת בתחום שוק ההון, הביטוח, הפנסיה והגמל. אקסלנס היא אחד מגופי ההשקעה המוסדיים הגדולים בישראל ובעלת היקף נכסים מנוהל בסך מאות מיליוני שקלים. הנאשם היה אחד הברוקרים הבכירים של אקסלנס ומתפקידו היה לרכוש ולמכור מניות עבור אקסלנס. שיטת העבודה באקסלנס הייתה כזו, שבכל בוקר, לפני תחילת המסחר, התאספו כל הברוקרים והאנליסטים, ניתחו את שוק המניות וגיבשו מודל לרכישת ומכירת מניות לאותו יום. במסגרת המודל רכש ומכר הנאשם גם את המניות בעסקאות נשוא כתב האישום.
התביעה טענה שהנאשם ושאול מאור ערכו את התכנית התרמיתית הבאה: שאול מאור ירכוש מדויטשה בנק מחוץ לבורסה מניות סלקום וימכור אותן מיד בבורסה לאקסלנס באמצעות הנאשם. הנאשם ירכוש ממנו חלק מאותן מניות במחיר גבוה יותר מהמחיר בו רכש אותן שאול מאור, כך ששאול מאור ירוויח מהעסקה. כנגד זאת ישלם שאול מאור לנאשם עמלה, חלק מהרווחים. המאשימה טוענת כי הנאשם ידע בכמה שאול מאור רכש את המניות והתחייב לקנות אותן ממנו במחיר גבוה יותר. המאשימה טענה כי גם אם לפי המודל הנאשם צריך היה לקנות מניות סלקום באותם מועדים, הנאשם רכש אותן במחיר יותר גבוה מזה שיכול היה לרכוש, כדי שמאור ירוויח, ובכך פגע בחוסכים באקסלנס. המאשימה טענה כי התכנית הצליחה, לשאול מאור נוצר רווח, והוא העביר לנאשם כחצי מיליון שקלים בתמורה.
הנאשם מצידו הכחיש את הדברים. הנאשם אמר שקנה את המניות בבורסה על פי המודל ולא יכול היה לקנות אותם במחירים נמוכים יותר. אשר לקבלת הכספים, אמנם הנאשם אישר כי קיבל את הכספים משאול מאור, אך טען כי אלו שולמו לו עבור עבודת ייעוץ השקעות לשאול מאור ולחברת מאור לוסקי בשליטתו, שנתן להם רק לאחר שסיים לעבוד באקסלנס ובשוק המוסדי.
הראיות המזכות
השופטת שכאמור קיבלה את דברי הנאשם וזיכתה אותו ציינה בהכרעת הדין כי מרבית העדים שהעידו ציינו כי הם אינם זוכרים את פרטי האירועים, והם מעידים על התנהלותם הכללית, או שהם מתבססים על מסמכים מזמן אמת. מסיבה זו, לא ניתן היה לבסס ממצאים על עדויותיהם. בנוסף לכך, הנאשם הביא בקשר למחיר נייר הערך שתי ראיות משמעותיות שתמכו בגרסתו.
הראיה הראשונה היא חוות דעת מומחה, שתמכה בגרסת הנאשם, בעוד שהמאשימה לא הביאה חוות דעת מומחה מטעמה. הראייה השניה שהביא הנאשם הן הקלטות מחדר המסחר של דויטשה בנק. השיחות של הברוקרים בדויטשה בנק מוקלטות כולן. בהקלטה, נשמעת ברוקרית מדויטשה בנק, מתקשרת לברוקרים רבים בשוק, מתנצלת, ואומרת שדויטשה בנק מכר את כל המניות בעסקה אחת סגורה לשאול מאור, ולכן היא, הברוקרית של דוישה בנק, לא הציעה לברוקרים האחרים לרכוש ממנה, מדויטשה בנק, ישירות את המניות. מעדות זו, הקלטות מזמן אמת, עולה שהנאשם לא יכול היה לקנות מדויטשה בנק במחיר נמוך יותר.
"זיכוי הנאשם אינו מבוסס על אמון שנתתי בדברי הנאשם. בחלק מהעדות הוא 'נזכר' והעיד רק בבית המשפט, למרות שכאשר נחקר ברשות ניירות ערך לא ציין את הדברים. בחלקים אחרים היו סתירות בעדויותיו. אולם, המאשימה היא שצריכה להוכיח שהנאשם ביצע את העבירות. ואת זה היא לא הצליחה לעשות", כתבה השופטת בהחלטה.
_______________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
______________________________________
