"במשרד המשפטים אין נוהל סדור ותקף באשר לטיפול בתלונות על עבירות המיוחסות לאנשי מח"ש", כך בביקורת חריפה יוצאת מ"מ הנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות עו"ד ליעד מאיר צדר. לדבריה, כיום קיימת רק טיוטת הנחיית פרקליט מדינה בלבד, אשר אינה מחייבת באורח רשמי, "ולא ברור עד כמה, אם בכלל, יש לנהוג על פיה". עוד ציינה, מ"מ הנציב כי קיים חשש לניגוד עניינים כאשר המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), עו"ד מומי למברגר, מחליט על אי פתיחה בחקירה נגד אנשי מח"ש.
המדובר בתלונה של סנגור, אשר כנגד מרשתו, שוטרת במשטרת ישראל, מתנהלים בימים אלה הליכים פליליים. לטענתו חוקרי מח"ש עשו שימוש בשיחותיה הפרטיות, בניגוד לחוק ותלונה שהוגשה על חוקרי מח"ש בעניין נסגרה על ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) עו"ד מומי למברגר מבלי לפתוח בחקירה. זאת, למרות שהיחידה לבירור נחקרים במשרד המשפטים (מבת"ן) מונתה לבדוק את התלונות והיא כפופה להנחיותיה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי). הסנגור עוד טען כי התלונה למבת"ן חמורה ואוחזת סעיפים רבים מאוד, לרבות קשירת קשר בין חוקרי מח״ש לגורמים משטרתיים על מנת לפגוע במרשתו, ושימוש לרעה בשיחות טלפון פרטיות ואינטימיות בין מרשתו לאחרים.
לטענת אותו סנגור, החלטתו האמורה של עו"ד למברגר, שלא לפתוח בחקירה בנושא, ניתנה בחוסר סמכות והתקבלה בהיותו מצוי בניגוד עניינים משהוא משמש המנחה המקצועי של מח"ש והיא שגויה לגופה. מבת"ן החלה בגביית עדויות וקיבלה לידיה ראיות, אלא שמרשתו הולכה שולל ומדובר היה בהצגת מצג שווא, לפיו תלונת מרשתו נבדקת, בעוד שזמן קצר לאחר מכן, הוחלט על ידי עו"ד מומי למברגר שלא לברר התלונה, החלטה שנתקבלה לטענת הסנגור "במחשכים" והוסתרה ממרשתו במשך כחצי שנה.
ניגוד עניינים
הפרקליטות מסרו למ"מ הנציב עו"ד צדר, בין היתר, כי לא נפל כל פגם בקבלת ההחלטה האמורה, לא במישור הסמכות ולא במישור ניגוד העניינים, שכן עו"ד למברגר, מוסמך להחליט על אי פתיחה בחקירה. הפרקליטות דחתה את הטענה בדבר ניגוד עניינים, וטענה כי לא בכל מקרה של קבלת החלטות במסגרת גוף היררכי, בו בעל סמכות מקבל החלטה הנוגעת לגורם המצוי תחת אחריותו, נוצר ניגוד עניינים מובנה, ודאי שלא כזה המונע קבלת החלטה. כן הוסיפה הפרקליטות, כי אין גורם מתאים אחר שבסמכותו לקבל החלטות על אי פתיחה בחקירה על ידי מבת"ן, ומשכך, מדובר בהחלטה שהתקבלה בנסיבות של "כורח השעה". עוד ציינו שם שההחלטה לא נתקבלה במחשכים.
מ"מ הנציב אומנם קיבלה את עמדת הפרקליטות, לפיה הוראות החוק מעניקות לעו"ד למברגר סמכות לקבל החלטה על אי פתיחה בחקירה. אולם קבעה, כי אין באמור כדי לאיין את הצורך בשאלה, אם יש בקבלת החלטה כזו משום חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין. בעניין זה סברה מ"מ הנציב, כי אמנם לא כל קשר מקצועי מקים בהכרח חשש לניגוד עניינים שיש בכוחו למנוע קבלת החלטה. אולם, קיימים גורמים נוספים במשרד המשפטים שבכוחם היה לקבל החלטה בעניין מושא התלונה, באופן שהיה מצמצם משמעותית את המקום להעלאת טענות בדבר ניגוד עניינים.
עוד קבעה מ"מ הנציב בהחלטתה, כי החשש לניגוד עניינים כאמור, ממחיש את הבעייתיות הגלומה בהיעדרו של נוהל ברור המסדיר את הטיפול בתלונות על עבירות המיוחסות לאנשי מח"ש. כאשר במשרד המשפטים קיימת טיוטת הנחיה בלבד, ואין די בכך.
להבטיח פעילות תקינה
"על רשות ציבורית המקיימת פעילות בתחום מסוים, להקפיד על קיומם של נהלים מקצועיים ומפורטים בכתב המסדירים את פעילותה, ואשר יש בהם כדי להבטיח פעילות תקינה ברשות לאורך זמן", כתבה עו"ד צדר בהחלטה.
עוד הוסיפה עו"ד צדר: "הנציבות עמדה בהחלטותיה לא פעם על חשיבותם של הסדרת נהלי עבודה כתובים וכן על סוגיית שקיפות עבודת הפרקליטות אל מול הציבור, אשר עשוי להיות בה כדי לחזק את אמון הציבור במייצגי המדינה בערכאות. נהלים כאמור חשובים במיוחד לעניין פעילותה של מבת"ן, שכן מדובר ביחידה בעלת אופי ייחודי במשרד המשפטים, אשר מזה כחמש שנים פועלת בתחום של חקירת אנשי מח"ש, שלא על פי נוהל סדור, באופן שיש בו ליצור חוסר ודאות ובהירות, הן מצד עובדי היחידה וגורמים מקצועיים נוספים, הן מצד אזרחים שעניינם מופנה לטיפול היחידה".
________________________________________
