עו"ד מכפיש שופט במכתב תלונה ומכנה אותו "שקרן"

עורך הדין שלח מכתב לחמישה נמענים – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שר המשפטים אמיר אוחנה, נשיא בית משפט השלום בתל אביב אביחי דורון, נציב תלונות השופטים אורי שהם והוועדה לבחירת שופטים – ושטח את טענותיו. "אדם אשר פועל כפי שפעל כבוד השופט אריה ביטון – אסור שיהיה שופט בישראל", סיכם בן עוזר את המכתב שבו מפורט, לטענתו, השקר של השופט. "אמירת אי־אמת, מובהקת – תוך שהאומר יודע היטב שזו אי אמת (כדי לא לומר את המילה הידועה, בת שלוש האותיות) שמטרתה לחפות על 'פשלה' נקודתית קשה שעשה השופט קודם לכן", כתב.
מדובר בתיק אזרחי משנת 2017 שבו בן־עוזר מייצג את עצמו כנתבע במחלוקת שכר טרחה מול לקוח. באפריל 2019 הגיש התובע, באמצעות עו"ד גיל פלד, בקשה לתקן את כתב התביעה באופן שמגדיל את גובה התביעה בעשרות אחוזים. בן עוזר הגיב לבקשה בהתנגדות מפורטת, והשופט כתב על גבה של תגובת בן־עוזר: "לתשובת צד שני בתוך שבעה ימים". מכאן משתמע שהשופט ראה את התגובה. והנה, לאחר כמה שבועות של היעדר החלטה, הגיש התובע בקשה זהה חדשה. והנה, עוד בטרם ידע עליה בן־עוזר, נתן השופט ביטון החלטה מיום רביעי ליוני 2016 שעיקרה: "לאור אי־הגשת תגובה מטעם בן עוזר על בקשה זהה שכבר הוגשה, מקבל את הבקשה ומתיר את התיקון". כלומר: השופט גם לא נתן לבן־עוזר להגיב על בקשה זו וגם לא כתב אמת לטענתו ("לאור אי־הגשת תגובה").
לטענת בן־עוזר, השקר (כאילו לא הגיש תגובה) נועד להסוות את התקלה (שלא קיבל זכות תגובה). והנה, בהמשך ב־1 באוגוסט 2019, לאחר שסירב השופט לכל הבקשות לבטל את ההחלטה, מאשר השופט את בקשת התובע, והופך את קביעתו שבן־עוזר לא הגיש תגובה: "לאחר שעיינתי בטענות הנתבע מצאתי לנכון לדחות את בקשתו ולאשר את הגדלת סכום התביעה כפי החלטתי הקודמת. החלטתי לא ניתנה במעמד צד אחד אלא לאור בקשה קודמת של התובע ותגובת הנתבע…. על כן לא נפגעה כל זכות של הנתבע". כלומר בהחלטת השופט מ־1 באוגוסט הוא כותב שעיין בתגובת בן־עוזר, זאת לאחר שבהחלטה מ־4 ביוני הוא כותב במפורש שלא הוגשה תגובה מטעמו. "הח"מ נדהם", הוא כותב, "לא פחות מכך, בראותו את החלטת השופט הנכבד הנ"ל מיום 4 ביוני… מעשה שיפוטי כל כך חמור, כל כך מופרך, הוא לא דבר שנתקלים בו בכל יום".

תגובת דוברת מערכת בתי המשפט: "הואיל ועו"ד בן־עוזר בחר לפנות בו זמנית לכל הגורמים שצוינו, ועמם נמנה גם נציב תלונות הציבור על שופטים, אנו מנועים מלהגיב בשלב זה ויש להמתין למיצוי הבירור על ידיו ולמתן החלטתו בעניין"

עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין הגיב על הפרסום בפייסבוק שלו "עו"ד סבור שהשופט טעה בהחלטה. אירוע שיכול להתרחש כל יום, לכל אחת ואחד מאיתנו. וייתכן שעורך הדין צודק. כיצד התמודד עוה"ד עם הבעיה? שולח מכתב לנשיאת בית המשפט העליון, לשר המשפטים, לנשיא בית משפט בת"א, לנציב תלונות השופטים, ולחברי הוועדה לבחירת שופטים.משום מה המכתב לא נשלח גם לאו"ם ולבית הדין הבנלאומי בהאג.
לטעמי טעה עורך הדין בכך ששלח את המכתבים לכל הגורמים. נראה כי הדרך להתמודד עם החלטות של בית משפט שנראות לנו כשגויות, היא להגיש ערעור. במידת הצורך, ניתן להגיש תלונה לנציבות. במקרים חריגים, ניתן לבקש את התערבות הלשכה.שליחת מכתבים נגד השופט ברשימת תפוצה, מבלי שתהיה לשופט אפשרות להגיב להאשמות נגדו, איננה ראויה. בלשון המעטה.לא כדאי לחיות בעולם בו משמיצים שופטים בתקשורת, ואף לא להופיע באולם בו ההחלטות מתבררות בעיתון. זאת דעתי האישית."