לבית משפט השלום בבאר שבע, הוגשה תביעת לשון הרע בסך 50 אלף שקלים, של גננת בגן ילדים בעיר, נגד סייעת שעבדה עימה בגן, זאת לאחר שהסייעת לטענת הגננת צעקה וגידפה אותה לעיני הילדים בגן והיא אף התפטרה בשל כך מתפקידה. "מאז האירוע", כך היא כותבת בתביעתה, "אני לא מסוגלת להתקרב לגן למרות שרציתי להסביר להורים שאהבו אותי מדוע הפסקתי לעבוד.
דברי הבלע שיצאו מפי הנתבעת הינם מעליבות פוגעות ומשפילות באופן אובייקטיבי כלפי כל אדם ולא רק כלפי התובעת בפרט שהפגיעה הייתה בפך האישי ובפן המקצועי".
על פי התביעה, הגננת עוסקת בתחום החינוך מזה עשרות שנים והנתבעת היא סייעת שתפקידה בין השאר להמשיך ולעבוד עוד כחצי שעה לאחר לכתם של הילדים כדי לנקות את הגן לאחר שהילדים הלכו לבתיהם. מבחינה בטיחותית קיימת הוראה חד משמעית שאין להחל בניקוי הגן, שפיכת מים או שטיפה או חומרי ניקוי, אלא רק לאחר שהילדים כולם הלכו הביתה, כלומר יצאו מהגן.
ביום הראשון לתחילת עבודתה של התובעת בגן ניגשה אליה הנתבעת וביקשה רשות להתחיל לנקות לפני הזמן כי יש לה עניין דחוף לסדר.
התובעת הבהירה לה שבעקרון זה אסור אבל אם יקדימו הילדים לצאת לא תהה בעיה.
כאשר נותרו 2-3 ילדים בלבד, החזיקה אותם התובעת בצד ואפשרה לה באופן חריג להתחיל לנקות תוך השגחה שהילדים לא יפגעו.
עם זאת במשך כשבועיים היו בעיות משמעת מצד הנתבעת בעוד שהתובעת גילתה סבלנות.
באחד הימים, ידעה הנתבעת שאמור להתקיים חוג למחול ודרמה בגן ולכן ללא קבלת רשות, על דעת עצמה החלה פתאום בשעת צהרים לנקות בזמן שהילדים עדיין אוכלים ארוחת צהרים.
"משחק מטומטם"
לפי התביעה שהוגשה, כאשר הגננת ביקשה ממנה להפסיק זאת החלה לצעוק כלפיה שהיא שקרנית והמשיכה לשטוף, וצעקה לעברה שגם היא יצאה מהגן חצי שעה לפני הזמן כשהיה לה אירוע. הגננת דרשה מהנתבעת שלא תצעק בנוכחות הילדים ולא תצעק בכלל ולמרות זאת חזרה הנתבעת והמשיכה לנקות תוך כדי שהיא צועקת לעבר התובעת.
"את בכלל לא עושה כלום ולא יודעת להחזיק ילדים".
במהלך החוג התחילה התובעת לצלם את הילדים והנתבעת שכנראה חשבה שמצלמים אותה שוטפת החלה לצעוק. "אם את מצלמת אותי אני תובעת אותך".
למחרת, מתואר עוד בתביעה, הפעילה התובעת פעילות לילדים של יצירה בחומרים שונים כולל בצק מסוים מיוחד לילדים שאינו מזיק גם אם מכניסים לפה. אחד הילדים הכניס בצק לפה ואז הנתבעת כאילו עטה על מציאה, החלה לצעוק כלפי התובעת, "את הזויה ומטומטמת. ככה את מלמדת ילדים לאכול בצק. זה משחק מטומטם".
כאשר התובעת ניסתה לבלום את התוקפנות והפוגעניות המילולית, החלה הנתבעת לצעוק: "סתמי את הפה, שקרנית, איזה מך גננת את מעולם לא ראיתי גננת כמוך… אם את היית בהוראה אני צנצנת… את לא עושה כלום רק מסתובבת כל היום עם הטלפון, לא יודעת לעשות ריכוז".
מתקשה להירדם בלילות
התובעת הודיעה לרכזת שאינה מסוגלת לשהות במחיצת הנתבעת, היא פגועה ומושפלת בפני ילדים והורים ועד שלא יטופל עניין הסייעת בצורה הולמת לא תהא אפשרות להמשיך והרכזת הודיעה לתובעת כי יעשו מאמצים להשלים בניהם או ליישב את העניינים וכאשר אלה לא נקטו נגד הסייעת בשום צעדים משמעתיים החליטה הגננת להתפטר.
"התובעת", נכתב בתביעה, "נפגעה קשות מבחינה נפשית התקשתה מאוד להירדם בלילות. כל הזמן הידהדו בראשה המילים והביטויים עד שלא הייתה מסוגלת להגות אותם כי אז הכל היה צף וחוזר ועוטף את גופה עד כדי רעד. מאז האירוע התובעת לא היתה מסוגלת להתקרב לגן למרות שרצתה להסביר להורים שאהבו אותה, מדוע הפסיקה לעבוד. דברי הבלע שיצאו מפי הנתבעת הינם מעליבות פוגעות ומשפילות באופן אובייקטיבי כלפי כל אדם ולא רק כלפי התובעת בפרט שהפגיעה הייתה בפך האישי ובפן המקצועי".
