שופטת בית-משפט השלום בחדרה, קרן אניספלד, פסקה פיצויים של 20 אלף שקלים לרופאה וטרינרית, לאחר שהנתבעת פרסמה עליה תגובה בפייסבוק לפוסט בו נכתב כי נמנעה לטפל בכלב והוא מת. השופטת קבעה כי לא מדובר בזוטי דברים מאחר והתגובית נסבה על ליבת עיסוקה של התובעת וכשירותה לעבוד בתחום מקצועה.
על פי התביעה, התובעת, רופאה וטרינרית שמפעילה מרפאה לחיות בחדרה, תבעה בשל פרסום שעשתה הנתבעת באפליקציית פייסבוק, בקבוצה הידועה בשם חדרתיים בפייסבוק הקבוצה הרשמית, הפרסום – שהיה תגובית לפוסט מלווה בתצלום, ייחס לתובעת הימנעות מטיפול בכלב פצוע שהושאר בידי מאן דהוא בשעת ערב סמוך לדלת מרפאתה הסגורה – תוך ידוע טלפוני של התובעת על כך. הכלב פונה מהמקום לאחר מכן ללא רוח חיים. הפרסום העלה טענות שיש להן נגיעה להתנהלותה ותפקודה של התובעת כרופאה וטרינרית שאמונה על שלומם של בעלי-חיים הנתונים במצוקה.
הנתבעת לא הכחישה את עצם עשיית הפרסום שביטויו בתגובית, אך התגוננה מפני הטלת חבות בגינו בטענת אמת הפרסום וכן בהגנות נוספות שטעונות קיומו של תום-לב מצד המפרסם. טענותיה נדחו. עוד נטען על-ידי הנתבעת כי הפרסום היה זוטי דברים שאינם מצדיקים את חיובה בפיצוי התובעת.
אני מגיב – משמע אני קיים
בהתייחס לטענה קבעה השופטת אניספלד, כי יש לדחות בשתי ידיים את טענת הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים שאינם מקימים עילת תביעה או זכות לפיצוי. בטענה עצמה גלומה מידה רבה של צביעות: הנתבעת אינה עשויה לטעון כי העילה לפרסום – בדמות הפוסט והתגובות האחרות לו, היו חשובים עד כדי כך שדרבנו אותה לכתוב את התגובית מדם לבה, אך דווקא מה שכתבה על התובעת, חרף היותו דברי לשון הרע, הוא בבחינת זוטי דברים.
התגובית כך על פי השופטת, נסבה על ליבת עיסוקה של התובעת וכשירותה לעבוד בתחום מקצועה, לכן פרסום שזה טיבו אינו עשוי להיחשב זוטי דברים ולו גם בדוחק.
"בעשייתו", כתבה השופטת בהחלטתה, "עשתה עצמה הנתבעת שופט ותליין בכיכר העיר החדשה של הרשת החברתית, אין לכך כל מקום. אם בעבר משל בכיפה הכלל 'אני חושב – משמע אני קיים', היום, בעידן הרשתות החברתיות, נדמה לא אחת שהוא הוחלף בכלל אחר: 'אני מגיב – משמע אני קיים'. דא עקא, כוח התגובה המיידית באפליקציות מבוססות אינטרנט לא פטר את עושה התגובה מהחובה לחשוב ולהפעיל שיקול דעת טרם עשיית הפרסום, פן יסב בתגובתו נזק לאחר שהדין אינו מתירו".
השופטת קבעה כי הפרסום כלל דברי לשון הרע על-אודות התובעת בעניין שנוגע לליבת עיסוקה המקצועי ולא הוכחה הגנה מפני הטלת חבות על הנתבעת בגין עשייתו. בה בעת נדחתה טענת התובעת כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת קרן אניספלד
______________________________________________________
