שופטת בית משפט השלום באשדוד, רוני סלע, מחקה תביעה שהוגשה נגד רופאה, לפיצוי בשל נזקי גוף על הסף, זאת לאחר שמטופלת טענה נפגעה בעינה מהרופאה, אך חתמה על כתב ויתור על טענותיה עוד בטרם הגישה את תביעתה.
השופטת סלע אף הורתה לתובעת לשלם לרופאה הוצאות בסך 1,500 שקלים.
עניינה של התביעה בטענה לנזקי גוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מרשלנות נטענת של הנתבעת בטיפול שנתנה לתובעת, במסגרתו פגעה, על פי הנטען, אצבעה של הנתבעת בעינה של התובעת.
לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית.
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת טענות התובעת, וכן טענה כי מתוך רצון להפיס דעתה של התובעת, ולמנוע התדיינות משפטית מיותרת, העניקה לתובעת טיפול פיצוי במתנה, והתובעת כתבה בכתב ידה כי היא מוותרת על כל תלונה שיש לה בקשר עם הפגיעה בעין.
עוד הדגישה הנתבעת, כי לא צורפה לתביעה חוות דעת רפואית, ולפיכך יש למחוק מכתב התביעה את כל הסעיפים במסגרתם נטענות טענות שברפואה, המחייבים חוות דעת רפואית לצורך הוכחתם.
במקביל, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה מחמת העדר עילה, שנתמכה בתצהיר, בה טענה הנתבעת כי המסמך עליו חתמה התובעת הינו כתב ויתור וכי התובעת הסתירה עובדה זו מבית המשפט בחוסר תום לב.
התגלו נזקים
התובעת התנגדה לבקשה למחיקת התביעה וטענה כי גם כאשר נחתם כתב ויתור, ניתן להעלות טענות כנגד תוקפו.
בענייננו כתב הוויתור נוסח באופן רחב ביותר, התובעת הצהירה במסגרתו כי היא מוותרת גם על עילות שאינן ידועות לה, ובמועד חתימת התובעת על כתב הוויתור טרם התגבש אצלה מלוא הנזק וטרם ידעה להעריכו.
התובעת טענה עוד להטעיה וטעות, וכי היא לא נטלה על עצמה הסיכון שהיא מתבססת על מידע מוטעה שהנתבעת מסרה לה.
בסיכומו של דבר, השופטת סלע כאמור קיבלה את הבקשה למחיקת התביעה זאת בשל כתב הוויתור, עליו חתמה התובעת.
"אין מחלוקת", כתבה השופטת, "כי התובעת חתמה על כתב הוויתור, בו נכתב כי 'הגעתי למוסכמות עם הרופאה לגבי זה שאין לי שום דרישות וטענות עקב פציעה בעין', ואף אישרה בחתימתה בכתב הוויתור שקיבלה באותו מועד מהנתבעת טיפול פיצוי. התובעת העלתה בתשובתה לבקשה טענות שונות כנגד תוקפו של כתב הוויתור, לרבות טענות מסוג פגם בכריתה בדבר טעות והטעיה, וטענה כי לא ידעה להעריך במועד בו חתמה על כתב הוויתור את מלוא נזקיה".
"התובעת", נכתב עוד, "לא ציינה כלל בכתב התביעה את קיומו של כתב הוויתור ולא טענה דבר לעניין זה, על אף שמדובר, בין היתר, בטענות עובדתיות. התובעת אף לא הגישה כתב תשובה מטעמה. מלבד הצורך באזכור קיומו של כתב הוויתור בכתב התביעה מכח חובת תום הלב המוטלת על התובעת, משעה שכידוע גדר המחלוקת מעוגנת בכתבי הטענות, היה על התובעת לפרט בכתב התביעה גרסתה בעניין כתב הוויתור, נסיבות חתימתו, והאופן בו טעתה או הוטעתה על ידי הנתבעת עובר לחתימתו, כנטען על ידה. ודאי שהיה על התובעת להעלות טענות אלו, שהן גם טענות שבעובדה, במסגרת כתב תשובה מטעמה, לאחר שהנתבעת העלתה טענותיה בעניין קיומו של כתב הוויתור ונפקותו בענייננו בכתב הגנתה".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת רוני סלע
