5 הצעות חוק של חברות כנסת, שיאפשרו איזוק אלקטרוני ככלי למאבק באלימות במשפחה ברו קריאה טרומית, אך הח"כיות התבקשו להמתין להכנת חוק ממשלתי בעניין.
בדיון היום הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי התברר שהמשרד לביטחון פנים אמנם הכין את התשתית הארגונית לקראת חקיקת חוק כזה, אבל משרד המשפטים והפרקליטות מעכבים את הצעת החוק הממשלתית, והאוצר טוען שאין לכך תקציב, אלא אם כן המשרד לבט"פ יקדיש לכך כספים מתקציבו.
"האיזוק האלקטרוני הוא כלי מצוין כדי להגן על נשים". אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, "אנו נוודא שמשרדי הממשלה מקדמים את החקיקה".
עדו אבגר, חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמר בדיון: "בכל שנה מוגשות 10 אלף בקשות להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, כ-850 בקשות בחודש בממוצע. אין נתונים כמה בקשות כאלה נענו. ההערכה היא שכ-90% מהבקשות מאושרות. גם על מספר ההפרות של צווי הגנה לא הצלחנו לקבל נתונים. בעבר היו 600 תלונות על הפרה של צו הגנה בשנה. ב-90% מהתיקים הקורבן הוא אישה".
"לעצור את מגפת האלימות"
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "האם התקציב הוא מתוך תקציב המשרד? מאיפה הכסף?" אביה פרון, אגף התקציבים באוצר: "אנחנו לא מכירים שיש כסף. זה עניין של סדרי עדיפויות בפנים". אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לבט"פ: "את התקציב המשמעותי נצטרך ב-2013. עלות פיקוח על איזוק אלקטרוני היא 60-80 שקלים לאדם, ולפי האומדן שלנו יהיו כ-1,600 מפוקחים. אני לא רואה את בתי המשפט פוסקים איזוק אלקטרוני על כל צו הגנה שהופר".
ח"כ אבתיסאם מראענה: "הגיע זמן לעצור את מגפת האלימות כלפי נשים במשפחה. שנים אנו מחכות לצדק. הרבה נשים מקפחות חיים בשל אלימות. ממצאי מרכז המחקר והמידע של הכנסת צריכים להדיר שינה מעינינו. איזקים אלקטרוניים הם רק התחלה של המלחמה נגד הטרור הזה".
ח"כ מיכל רוזין אמרה בדיון: "בדקתם האם האלימות לא מתרחשת לאו דווקא בקרב אסירים משוחררים, אלא בין בני זוג שעברו תחת הרדאר, שלא חששו מהם? יש סטטיסטיקה?"
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "רוב מקרי הרצח הם אלה שעברו תחת הרדאר. יש משוחררי אלימות במשפחה שרצחו, אבל הם לא הרוב".
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי: "האם במאי 2022 החוק יוגש לכנסת?"
על כך השיב אליעזר רוזנבאום: "אנחנו רוצים, אבל גם משרד המשפטים צריך לתת תשובות. במקביל, אנחנו נעסוק בחודשים הקרובים באפיון הטכנולוגי ובהכנת המכרז".
ארז בן ארויה מטעם הפרקליטות אמר בכנסת כי "לא הוצגו לנו נתונים שהטכנולוגיה ישימה בהיבט מבצעי". "אתה מדבר על טכנולוגיה מלפני שש שנים שבדקתם אז", הגיבה לדבריו ח"כ קרן ברק. "היום זה מיושם באירופה. אל תפגע באינטליגנציה שלנו". בן אוריה: "הפרקליטות יודעת מה שהוצג לה בפיילוט – ביום של המשטרה לפני כמה שנים".
"דיון עם הרבה תסכולים"
ח"כ קרן ברק: "הדיון הזה איננו על פתרון לצפיפות בבתי הכלא, אלא פתרון לאלימות במשפחה. זה איזוק שונה ממשוחררי מאסר. זו התווייה אחרת, טכנולוגיה אחרת. הם לא התכוננו בכלל לדיון. אנו כח"כיות רוצות להגן על נשים ולמנוע את הרצח הבא, לא רק רצח, יכול להיות אינוס, או חיים תחת פחד מתמיד. אנו רוצות נשים בטוחות ומוגנות מפני אלימות, ואם יש לכם בעיה עם החוק הזה, נבקש תמיכה בחקיקה הפרטית שלנו".
ח"כ מיכל רוזין: "אני מבקשת שיביאו לדיון הבא נתונים. אם יש 10 אלף צווי הגנה בשנה, כמה המהם מול אסירים משוחררים? אם אין פילוח, הגיע הזמן לעשות אותו. כל עניין עיבוד הנתונים צריך להתנהל באופן אחר".
חלי כהן ברכה, הנהלת בתי המשפט: "זה לא שיש כוונת מכוון לא להעביר נתונים. המערכת אופיינה לפני למעלה מ-20 שנה, ולא לקחו בחשבון אז שליפת נתונים. אנו כל העת מנסים לקדם זאת. זה לוקח זמן".
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי סיכמה את הדיון": "הדיון היה קשה. הרבה תסכולים. אנו נקיים דיון פנימי מול המשרד לבט"פ. בעוד חודשיים הוועדה תקיים דיון לבחון לאן התקדמנו. ברור לי שבנוסף למקרים שבהם יש צו הרחקה, אסירי אלימות במשפחה שמשוחררים הם הראשונים שצריכים להיות תחת פיקוח אלקטרוני. הם כבר פגעו וכשהם משתחררים כל מה שהם מנסים זה לפגוע שוב. אנו נדאג שהחקיקה הפרטית החשובה של חברות הכנסת תבוא לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית, ונוודא שהיא מתקדמת בקצב ראוי".
________________________________________________________
