להתמודד עם שיימינג ברשת

חוק איסור לשון הרע, נועד להגן בראש ובראשונה על שמו הטוב של אדם, וזאת ב איסור פרסום דברים שעלולים להשפיל אדם, לשים אותו ללעג ולקלס בעיני אחרים, לפגוע במשלח ידו, לבזותו בשל גזעו מוצאו, דתו ו/או נטייתו המינית.

החוק קובע כי לצורך הגשת תביעה אזרחית יש להוכיח כי הדברים הדיבתיים הגיעו לאדם אחד מלבד הנפגע, ומאפשר במקרים מסוימים גם הגשת קובלנה פלילית כנגד הפוגע, במידה והוכח כי הפרסום נעשה במטרה לפגוע וכי הוא פורסם בפני שני בני אדם או יותר."לא כל פרסום שלילי הוא בהכרח דיבה" אומרת עו"ד אורית בשן ומסבירה "בתחום לשון הרע, אבדוק בראש ובראשונה האם מה שנאמר נחשב "הבעת דעה" או "קביעת עובדה" – זהו תבחין משמעותי לומר על מנה במסעדה – "האוכל היה לא טעים" יחשב הבעת דעה ולפיכך לא תהיה עילת תביעה, אמירה כמו "המצרכים לא טריים והאוכל נוראי" יהוו קביעת עובדה"הפסיקה כבר ביססה את הלך הרוח השיפוטי כי קביעת עובדה בלתי מבוססת על אדם ("מדובר בנוכל")  תחשב כלשון הרע על פי חוק, ויש להקפיד להחזיק בידינו מסמכים התומכים בטענה זו אם נבחר להשתמש בה.

תובעים את שמכם הטוב
"חוק איסור לשון הרע אינו מחייב הוכחת נזק כספי בתביעה בעילת לשון הרע, ומניח כי בכל מקום בו פורסמה לשון הרע קיים נזק לשם הטוב של מושא הפרסום.  עם זאת מסייג חוק איסור לשון הרע את הסכומים שניתן לתבוע מכוחו, ללא הוכחת נזק. תיקון משנת 1997 לחוק קובע פיצוי של עד 50,000 ש"ח לפרסום לשון הרע. נכון להיום מדובר בסכום של כ- 70,00 ש"ח, כסכום מקסימלי".  אומרת עו"ד בשן  "עוד קובע חוק איסור לשון הרע כי במקרה ויפסק שהפרסום שנעשה היה מכוון ונועד לפגוע (להבדיל ממקרה של טעות או רשלנות) יעמוד הפיצוי על 100,000 ש"ח. המדובר נכון להיום בסכום של כ- 140,0000 ש"ח."

ואם פרסמת פוסט וקבלתם יום אחד תביעה?
"בחוק קיימות שלוש הגנות מרכזיות שיוכלו לעמוד לנתבעים" מסבירה עו"ד בשן
הראשונה והפחות שכיחה היא מערכת ההגנות המוחלטות המצוייה בסע' 13 לחוק, שם נקבעה שורה של 11 הגנות וביניהן: פרסום הנעשה בישיבת ממשלה, פרסום שנעשה על ידי מבקר המדינה, פרסום שנעשה במהלך הליך משפטי ועוד. במידה ואחת ההגנות הללו עומדת לנתבע, המשמעות היא שגם אם פרסומיו הם דיבתיים לא ניתן לתבוע בגינם.
ההגנה השנייה הי הגנת "אמת דיברתי", "זוהי הגנה מעט בעייתית משום שגם באמת יש משום דיבה, נניח שפרסמתם תמונה של אדם לא יפה וכתבתם מעל שהוא מכוער, גם אם זו האמת, היא נועדה לפגוע באותו אדם או לשים אותו ללעג"
ההגנה השלישית מדברת על תום לב, "הבעת דעה, או ביקורת יכולים בהחלט להוות הגנה בתביעות לשון הרע"

קללות רחוב הן לא דיבה
"בתי המשפט אינם רואים בקללות רחוב משום הוצאת דיבה, רוב הגולשים  לצערנו משתמשים בביטויים כמו "אידיוט", או "בהמה",  ובביטויים חמורים מכך על בסיס יומי, אך בתי המשפט מניחים כי הציבור הרחב אינו מתייחס ברצינות לביטויים אלה כך ששמו וכבודו של המושמץ לא באמת נפגעים" מסבירה עו"ד אורית בשן

מה עושים מרגע שזיהיתם את הפוסט הפוגע?
תביעת לשון הרע היא בבסיסה תביעה נזיקית, וכמו כל תביעה אחרת היא מושתת על ראיות ואסמכתאות, אם מצאתם פוסט פוגעני שפורסם נגדכם עליכם לפעול כך:

1. צלמו את המסך עם הפוסט הפוגע
2. ודאו שאתם מצלמים גם את התגובות לאותו פוסט, גם בהן לא פעם מתפרסמת דיבה
3. אתרו את כל הקבוצות והדפים בהם שותף הפרסום
4. תעדו פניות שנעשו אליכם בעקבות אותו פוסט
5. נסו לאמוד את התפוצה של הפרסום המשמיץ (כמות חברים בפרופיל של המשמיץ או בדף)
6. הגיעו לעורך דין שעוסק בתחום לשון הרע כדי לבדוק האם הפרסום עומד בקריטריונים המשפטיים של הגשת תביעה והסבירו לו את סוג והיקף הנזק שלדעתכם נגרם לכם

לסיכום, הביטוי "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" מקבל משנה תוקף בעידן הרשתות החברתיות

עו"ד אורית בשן עוסקת בתחום לשון הרע