בית הדין הרבני בניגוד לבית משפט מסתמך על המשפט העברי-דין תורה בכל הקשור לענייני גירושין. קיימים הבדלים מהותיים בין התנהלות בית הדין הרבני, לבין התנהלות בית המשפט לענייני משפחה, הנובעים בעיקר מתפיסתו של ביה"ד הרבני שגורסת, כי התורה היא מעל לכל.
המצב האידיאלי הוא כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש והדיונים בעניינם מתקיימים בהסכמה הדדית. מכאן ניגשים הישר להסכם גירושין, קביעת מזונות הילדים, חלוקת זמני השהות וכן לחלוקת הרכוש. אולם כאשר אחד מבני הזוג, בין אם הבעל ובין אם האישה, אינו מעוניין להתגרש – מתעוררת בעיה.
בית הדין הרבני אינו מתחשב בסיבות של "חוסר התאמה" או רצון לסיים את קשר הנישואין ללא עילה.
עילות גירושין
בית הדין הרבני יסכים לבקשת גירושין וקבלת הגט רק אם יוכח בפניו (ככל ואין הסכמה של הצדדים להתגרש) כי קיימת "עילת גירושין" בהתאם לאחת מהעילות הבאות:
1. עילות אובייקטיביות – כמו למשל מום אצל הבעל שלא מאפשר לו לקיים יחסים אינטימיים עם אשתו, או מום שהסתיר מאשתו לעתיד קודם לנישואין. במידה ויוכיח הבעל, כי האישה ידעה על אותו מום טרם הנישואין, לא יקבל ביה"ד את בקשת הגירושין. ענייני עקרות ובעיית כח גברא הם גם בבחינת עילה לגירושין.
2.עילות סובייקטיביות לסיום הנישואין מתקיימות כאשר האישה מוכיחה, כי הבעל "מורד" בה, כלומר מסרב לקיים יחסי אישות או מסרב לכלכל אותה על אף שבידו היכולת לכך, או במקרים של התעללות, אלימות פיזית וכל התנהגות שלא כדין. כך גם הבעל יכול להוכיח כי מדובר ב"אישה מורדת", או אישה אישה שבגדה ובמקרים הללו מתקיימת עילת גירושין.
סנקציות לסרבן
אם בכל זאת הוגשה תביעת גירושין והבעל עדיין מסרב לתת גט, ישנן מספר סנקציות, בהן יכול לנקוט בית הדין הרבני על מנת לכפות גט על בן זוג סרבן, כגון:
• עיכוב יציאה מן הארץ.
• שלילה או אי חידוש דרכון.
• שלילה או אי חידוש רישיון נהיגה.
• מניעת מינוי למשרות שונות.
• קנסות.
• מניעת עיסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין.
• שלילת האפשרות לפתוח חשבון בנק, למשוך המחאות וכיו”ב.
• מאסר בפועל לתקופה מצטברת של עד עשר שנים.
לאתר הילה וינטרוב – משרד עורכי דין לחצו כאן.
