החוק בישראל קובע, כי הוריו של ילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, האחראים לדאוג לו ולצרכיו הבסיסיים והמיוחדים, בין אם ההורים גרים יחד כתא משפחתי אחד ובין אם הם חיים בנפרד.
על הורה לדאוג לרווחת ילדו.
עוד בנושא:
- משמורת של ילד בן 13 הועברה לאביו – תשלום המזונות בוטל
- גרושים? כך תצלחו את ה-1 בספטמבר
- בית הדין הרבני בחיפה: תשלום מזונות יוכיח כי הבעל רוצה שלום בית
מזונות, בדרך כלל, הינם תשלום שהורה אחד משלם עבור הילד שנמצא במשמורת אצל ההורה השני.
המצב האידיאלי, כאשר ישנה הסכמה בין ההורים על גובה דמי מזונות שישולמו בעבור הילד והוצאותיו המיוחדות, שכן הסכמות אלה יעוגנו בהסכם שיוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין.
המצב השכיח, כאשר אין הסכמות בין ההורים, פונים לבית המשפט לענייני משפחה, מגישים בקשה ליישוב סכסוך במטרה להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, בעזרת יחידת הסיוע (שנמצאת ליד בית המשפט). ככל והליך זה לא יצלח, אזי ניתן יהא להגיש תביעת מזונות ובית המשפט לענייני משפחה הוא שיקבע את גובה המזונות.
רואים את טובת הילד
יש לזכור, כי בית המשפט לענייני משפחה רואה לנגד עיניו בכל הקשור למזונות ילדים את טובת הילד בלבד ופועל על פי העקרון המנחה של טובת הילד, כך שגם במקרה של הסכמות בין ההורים או לאחר אישור ההסכם ע"י מתן פסק דין ניתן יהא לשנותם כאשר מדובר בשינוי נסיבות מהותי הנדרש עבור טובת הילד. ביטול הסכם או ביטול פסק דין אולי נשמעים כהליך פשוט אך יש להבהיר ולהדגיש כי הדבר אינו פשוט כלל.
מזונות אישה חלים על פי הדין העברי, משמע על הבעל לשלם לאשתו מזונות על מנת שזו תוכל להמשיך ולכלכל את חייה מבלי לשנותם ומבלי לפגוע ברמת החיים לה הורגלה במהלך נישואיה. גם מזונות אישה אינם עניין פשוט כלל, שכן כיום רוב הנשים עובדות ובתי הדין הרבניים כמו גם בתי המשפט לענייני משפחה לא יתירו זאת בקלות היות ו"מעשי ידיה תחת מזונותיה", כלומר משכורתה תחושב כמזונותיה, לא רק זאת, ככל והאישה מקבלת קצבת נכות אזי יראו בקצבה זו הכנסה.
בית דין רבני או ביהמ"ש למשפחה?
מזונות אישה ישולמו במקרים חריגים בהם האישה אינה עובדת או מקבלת קצבה נמוכה או שפערי ההשתכרות בין הצדדים גדולים מאוד ושכרה אינו מספיק למימון איכות חיים סבירה.
תביעת מזונות אישה יכול שידונו בה בבית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני אך בשתי ערכאות משפטיות אלו, מזונות אישה יידונו על פי הדין העברי.
במסגרת זו לכל אחת מהערכאות סמכות לדון ברכיבי מזונות האישה הנוספים דוגמת פסיקת כתובה על ידי בית הדין הרבני ומזונות משקמים בבית המשפט לענייני משפחה.
באשר למזונות ילדים, ניתן לדון בסוגיה זו בבית הדין הרבני רק כאשר קיימת הסכמת שני הצדדים, בהיעדר הסכמה של צד אחד הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.
מזונות ילדים ידונו בעבור ילדים שזכאים להם אם עומדים באחד התנאים הבאים:
- הילדים מתחת לגיל 18 – כאשר על פי חוק, קטגוריה זו מתחלקת לשלוש קבוצות גיל, וגובה המזונות יקבע בהתאם:
- עד גיל 6 – חבות תשלום דמי המזונות תחול באופן אבסולוטי על האב, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית.
2. מגיל 6 ועד גיל 18 – מזונות מדין צדקה, דהיינו האם והאב מתחלקים שווה בשווה לפי יחס הכנסותיהם.
3. גיל 18 עד גיל 21 – לרוב מדובר במהלך שירות צבאי או שירות לאומי, אזי הם זכאים למזונות מופחתים.
סוגיית המדור
על אף החלוקה עפ"י קבוצת גיל, בתי המשפט נוטים לרוב לפסוק דמי מזונות קבועים שלא משתנים עד הגיע הילד לגיל 18. יודגש כי הדיון בסוגיית המדור ואחזקתו קשורים בקשרים עבותים יחד עם סוגיית המזונות.
האב מחויב לשאת, באופן חלקי, אף במדור הילדים ובהוצאות מדור זה, 30% בעבור ילד אחד, 40% בעבור שני ילדים, 50% בעבור שלושה ילדים ומעלה. בנוסף, מחויב האב במדור האישה כל עוד הם לא התירו עדיין את נישואיהם כדת משה וישראל.
אם ברצונכם להגיש תביעה לדמי מזונות ילדים או מזונות אישה או להגיע להסדר מזונות (במסגרת הסכם גירושין כולל או במסגרת עצמאית) ולייתר הליכים בערכאות משפטיות, מומלץ שלא לעשות זאת לבד אלא לפנות למשרד עו"ד המנוסה והבקיא בתחומי דיני המשפחה.
בהצלחה רבה.
לאתר המשרד לחצו כאן.
כל האמור לעיל נכון עת המדובר בבני זוג יהודים.הכתוב אינו מהווה ייעוץ משפטי.
